פסקי דין

תא (ת"א) 45046-09-17 ירון קיסרי נ' שרון סעיידא - חלק 8

26 ינואר 2020
הדפסה

31. בכל הנוגע לגובה פיצויי ההסתמכות נטען כי גם לשיטת התובעים הם לא היו עובדים של הנתבעות ולכן לא מגיע להם כל שכר; כי כשלו להוכיח ביצוע עבודה בהיקף של 600 שעות; ש"שחזור" השעות שנעשה על ידי משה אינו מהימן ובכל מקרה השקעת התובעים נעשתה על מנת לבחון את כדאיות העסקה ואינה מזכה בשכר; שלא הוכח באמצעות חוות דעת מומחה מהו "השכר הראוי" לו זכאים התובעים במקרה הנדון, אם וככל שמגיע להם שכר (דבר המוכחש). הנתבעות טוענות כי לא הוכחה עוגמת נפש או פגיעה במוניטין של התובעים או מי מהם.
מכל הנימוקים הללו מבקשות הנתבעות מבית המשפט להורות על דחיית התביעה אגב תשלום הוצאות משפט בהתאם.

ההכרעה, וראשית ההלכה הרווחת הנוגעת לעניין הנדון

32. סעיפים 1-6 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובעים אימתי וכיצד יכרת חוזה. סעיף 1 קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול; סעיף 2 קובע כי הצעה הינה כזו ה"מעידה על גמירות דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי לאפשר לכרות את החוזה בקיבול ההצעה"; סעיף 5 קובע כי "הקיבול יעשה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירות דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה". סעיף 6 קובע כי "קיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה".

33. ממקבץ סעיפים אלו עולה כי חוזה (למעט סוגים מסוימים שנקבעו בחוקים ספציפיים, אך ראו גם ע"א 986/93 יעקב קלמר נ' מאיר גיא, פד"י נ(1), 185)) אינו מחייב את יסוד הכתב, עם זאת על מנת שיקום וישתכלל חוזה יש צורך בהצעה וקיבול, שניתן ללמוד מהם על גמירות דעת ומסוימות.

34. בע"א 9247/10 רוזנברג נ' סבן (24/7/13) [פורסם במאגרים], נקבע כדלקמן, בפסקה 12 כדלקמן: "כדי שניתן יהיה להסיק מן המסמך שנכרת חוזה, נדרשים להתקיים שני יסודות מצטברים ברגע הכריתה: האחד, עליו ללמד כי הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בחוזה מחייב; והשני, על ההסכמה להיות מסוימת די צרכה (ראו: סעיפים 2 ו-5 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים); ע"א 7193/08 עדני נ' דוד, פסקאות 9-8 (18.7.2010) (להלן: עניין עדני); גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי – לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 166-165 (2005) (להלן: שלו); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 299-291 (1991) (להלן: פרידמן וכהן)). שאלת התקיימותם של יסודות אלו נבחנת על סמך מכלול נסיבות העניין (ע"א 10859/07 חברה קדישא גחש"א נ' לוי, פסקה 7 (22.1.2012) (להלן: עניין חברה קדישא)). ובסעיף 14 נקבע כדלקמן: "יסוד המסוימות מתקיים אם ניתן להסיק ממכלול הנסיבות כי חל מפגש רצונות ביחס לתנאים המהותיים והחיוניים של העסקה" (להלן: "פס"ד רוזנברג").

עמוד הקודם1...78
9...17עמוד הבא