55. אשר לטענת הביטול בגין "עבירות הבנייה", ממן טוענים כי הוכח שכל המתקנים מושא טענותיה של פז - הקונטיינר, הברזנט והמתקן המכונה על ידי פז "מחסן" (אך הוא אינו מחסן) מצויים כולם מחוץ למקרקעי התחנה. פז כשלה מלהוכיח אחרת והעד מטעמה לא יכל לאשר כי מתקן כלשהו ממתקנים אלה מצוי בשטח מקרקעי התחנה.
56. לטענת ממן, יש לדחות את טענת עבירות הבנייה מחוץ למקרקעי התחנה מאחר שהיא מהווה הרחבת חזית פסולה. אין בכתב התביעה זכר לטענת הפרה כלשהי בגין בנייה נטענת במקרקעין אחרים שאינם מקרקעי התחנה, לרבות בשצ"פ, אשר בוצעה לטענת פז עשרות שנים טרם תוספת 2017. הרחבת החזית של פז מהווה ניסיון פסול לעקוף טענת התיישנות. בנוסף, טענה זו מנוגדת להסכמה חוזית מפורשת שבין הצדדים, המתבטאת בלשון ההסכם בכתב (תוספת 2017).
57. גם אם לצורך הדיון בלבד נניח כי ההפרות הנטענות על ידי פז היו בשטח מקרקעי התחנה, לטענת ממן לא היה בכך לסייע לפז שכן היא כשלה מלהוכיח, לגופם של דברים, כל עבירת בנייה. המונח עבירות בנייה משמעו עבירות שנקבעו ככאלה בהליך שיפוטי, ולכל הפחות בהליך מינהלי על ידי העירייה. על מנת להראות כי בשטח הרחיצה נעברה עבירת בנייה היה על פז להראות פסק דין של בית משפט מוסמך הקובע זאת. אין בחומר הראיות כל פסק דין כזה, ופז כלל לא ניסתה להציג ראיה מסוג זה.
58. נטען כי טענת ההפרה והביטול בשל הפעלת עסק הרחיצה ללא רישיון נטענה לראשונה בסיכומים. בכל מקרה פז לא הוכיחה טענה זו. רישיון העסק של ממן הוא רישיון עסק לצמיתות ואין בחומר הראיות דבר המעיד על ביטול רישיון העסק או על ניהול הליך חוקי לביטולו, או על החלטה פוזיטיבית של רשות הרישוי לבטלו.
59. לטענת ממן, דרך הביטול בה נקטה פז בהתייחס לעבירות הבנייה הנטענות אינה כדין, באופן השולל ממנה את כוח הביטול. הזמן שהציבה פז לתיקון ההפרה אינו סביר בנסיבות העניין, בין היתר לאור הזמן הדרוש להכשרת מתקנים או למציאת פתרון חלופי להפעלת מתקן השטיפה. פז מנועה מלתבוע ביטול גם בשל שיהוי קיצוני היורד לשורש העניין.
טענות ממן בתביעה שכנגד
60. בהסכם המסגרת הוסכם כי תקופת חכירת המשנה של פז תהיה 49 שנה. בכל הנוגע ליתר תנאי חכירת המשנה, הכפיפו עצמם הצדדים לתנאי הסכם החכירה הראשית. בהינתן הסכמה זו הותנה בכל אחד מהסכמי החכירה כי אליהו יהיה רשאי להחכיר את הקרקע בחכירת משנה לפז, והעירייה או שיכון ופיתוח (לפי העניין) נותנות לכך מראש את הסכמתן, לתקופת החכירה הראשונית בלבד, תוך אבחנה מפורשת בין תקופת החכירה הראשונית (לגביה ניתנה רשות והסכמה כזו) לבין תקופת האופציה, לגביה לא ניתנה רשות והסכמה.