73. לטענת ברעד, בידה להיפרע מאת ממן בגין ההלוואה לפי אחת משתי חלופות: א. המשך תשלום דמי השכירות אותן משלמת פז בגין שכירות תחנת התדלוק; ב. ככל שייעתר בית המשפט לסעדים הנתבעים על ידי פז, ופז תרכוש את זכויות החכירה של אליהו במקרקעין, תוכל ברעד להיפרע ממלוא סכום ההלוואה בבת אחת, לפי סעיף 12 להסכם ההלוואה. לדבריה, גם אם יקבע שממן הפרו את מערכת ההסכמים או צווים שיפוטיים, לא ניתן לסלקם בלא כלום, ויהיה על פז לרכוש את זכויות החכירה של אליהו במקרקעין, בדרך לסילוק ידו מהם.
טענות עיריית חיפה (נתבעת 4)
74. בראשית סיכומיה טוענת העירייה, כי בהעדר כל סעד שנדרש כנגדה, היה על פז למחוק את שמה מכתב התביעה, אך משלא עשתה כן, הפכה את העירייה לנתבעת וגררה אותה להליך סרק.
75. לטענת העירייה, היא עצמה חוכרת משנה ראשונה של חלקה 31 (קק"ל היא החוכרת הראשית) ולממן חכירת משנה ממנה בחלקה זו. לעירייה הסתבר כי בשנת 1992, או בסמוך לכך, עקב טעות רישומית, נגרע שמה כחוכרת משנה ורק ממן נרשם כחוכר משנה. בשל כך, העירייה הגישה כנגד ממן המרצת פתיחה (ה"פ 9086-10-17) בה נתבקש בית המשפט להצהיר כי העירייה היא חוכרת המשנה הראשונה ואילו ממן הוא חוכר משנה של העירייה. העירייה וממן הגיעו לכדי הסדר פשרה לפיו יתוקן הרישום כאמור, וכמשקף את העולה מחוזה החכירה אשר נחתם ביניהם.
76. מצב זכויות זה אינו שנוי במחלוקת, לשיטת מי מהצדדים המעורבים בהליך. ככל שתביעתה של פז תתקבל הרי שהיא מבקשת, ולכל היותר יכולה להיכנס בנעליו של ממן כחוכר משנה של העירייה; ככל שהתביעה תידחה, ממן יישאר כחוכר משנה של העירייה.
77. העירייה מציינת כי חזקתה בחלקה 31 היא משפטית והיא איננה נדרשת ואינה יכולה לסלק כל מיטלטלין או מחוברים הנמצאים, ככל שנמצאים, בחלקה 31. לפיכך, לא היה מקום מלכתחילה לצרף את העירייה כנתבעת להליך, והוספת המילה "פורמלית" אינה מעלה ואינה מורידה שכן אין בתקנות סדר הדין "נתבע פורמלי". בהיעדר כל סעד שנדרש נגד העירייה יש לדחות את התביעה נגדה.
78. העירייה טוענת כי על בית המשפט, בד בבד עם דחיית התביעה כנגדה, לקבוע את סכום ההוצאות כאמור בתקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ועל פי הפרמטרים שנקבעו בתקנה 512(ב) ולהשית על פז הוצאות, בשים לב לכשל בהגדרת התביעה כנגד נתבעת 4, הכנסתה כצד להליך המשפטי על ידי שימוש במילה "פורמלי" וקיומן של מספר ישיבות לשמיעת הראיות.