89. הזכויות המוזכרות בשטרי המשכון ת/10 ו-ת/14 מוגדרות בסעיף 1 לכל אחד משטרי המשכון כ"דמי ההפעלה המגיעים לו מכוח ההסכם (הסכם ההפעלה, הוספה שלי- מ' ר') עד לגובה ההחזר החודשי של ההלוואה אשר ניתנה לממשכן בהסכם, בהתאם ללוח הסילוקין המצ"ב... (להלן: "הזכויות הממושכנות" או "הזכויות")".
90. עינינו הרואות, כי על פי מערכת ההסכמים ושטרי המשכון, ממן אינם רשאים להעביר או למכור את זכויותיהם בתחנת התדלוק ובמקרקעי התחנה לאחר ללא הסכמת פז. משכך, נשאלת השאלה האם החתימה על הסכם 2010 מהווה כשלעצמה הפרה של המערכת ההסכמית.
91. בהקשר זה פז טוענת, כי לשון הצווים השיפוטיים שניתנו נגד ממן ברורה והם אינם מתייחסים אך ורק לדיספוזיציות בזכויות ממן במקרקעי התחנה או אך ורק לדיספוזיציות בזכויות ההפעלה של ממן, כי אם "לכל זכות בקשר לתחנה" וכן "לכל פעולה הקשורה לתחנת התדלוק... בין במישרין ובין בעקיפין" (סעיפים 100-101 לסיכומיה). לפיכך, פז סבורה כי אפילו היה בסיס לטענת ממן לפיה הסכם 2010 מכונן "שותפות בתקבולים" שממן זכאים להפיק מהתחנה, מדובר בוודאי ב"זכות בקשר לתחנה" ופעולה הקשורה לתחנת התדלוק, ולכן גרסת ממן משמעה הודאה בקיומה של הפרה ברורה של הצווים השיפוטיים שניתנו נגדם (סעיף 102 לסיכומי פז).
92. הביטויים הנזכרים בסיכומיה של פז- "כל זכות בקשר לתחנה" וכן "כל פעולה הקשורה לתחנת התדלוק... בין במישרין ובין בעקיפין" לקוחים מהבקשה הדחופה למתן סעדים זמניים (ת/28) שניסחה פז בעצמה וכן מהחלטה למתן צו ארעי מיום 3.12.2009 (ת/29), שקבלה את הבקשה באופן ארעי. מדובר בצו מניעה זמני, שלאחריו ניתן צו המניעה הקבוע, שנוסחו שונה. בפסק הדין מיום 6.5.2012 (ת/36) נקבע כי צו המניעה הקבוע מתייחס לאיסור לבצע "כל פעולה הקשורה לתחנת התדלוק או למקרקעיה" אך רק כזו "העומדת בניגוד להוראות מערכת ההסכמים, לרבות למכור, להשכיר או להעביר לצד שלישי, בין במישרין ובין בעקיפין, ללא הסכמה מראש ובכתב של פז, כל חלק מתחנת התדלוק או ממקרקעיה..." (ת/36, סעיף 20. ההדגשות שלי- מ' ר'). על כן, אני דוחה את טענתה של פז שגם שותפות בתקבולים מהווה הפרה של הצווים השיפוטיים, שכן פז ביקשה להחיל הגדרה רחבה יותר מזו שנקבעה בצו המניעה הקבוע שבפסק הדין ת/36.
93. לפיכך, יש לבחון אם הסכם 2010 מעביר לצד ג' זכות כלשהי לפי המערכת ההסכמית או זכות בתחנה ובמקרקעיה בניגוד למערכת ההסכמית בין ממן לבין פז. שאלה זו שניצבת לפתחנו בכל הנוגע להסכם 2010 עניינה פרשנות חוזה, שתידון להלן. בהקשר זה פז טוענת, כי הסכם 2010 מתיימר לכונן שותפות מלאה בין ממן לברעד בתנאים זהים כמעט לחלוטין לתנאי הסכמי 2009, אשר בוטלו למראית עין בלבד. לגישתה, לשונו הברורה של הסכם 2010 אינה הסכם הלוואה או הסכם לשותפות בתקבולים. מנגד, ממן טוענים כי אין בהסכם 2010 כל הפרה של המערכת ההסכמית, שכן הסכם 2010 אינו עוסק בזכויות בתחנה או במקרקעיה אלא בזכויות כספיות, במישור החוזי האישי בין ממן וברעד בלבד. מדובר לטענתם בהסכם שיתוף בתמורה הכספית שמקבל ממן מהתחנה, ולא שיתוף במקרקעין או בתחנה, ועל כן לא מדובר בהסכם הנוגד את הוראות המערכת ההסכמית שבין ממן לבין פז.