ובהמשך (עמ' 35 לתמלול מיום 29.10.2018, שורות 4-23):
"כב' הש' ד"ר רניאל: עכשיו אדוני יענה בבקשה לשאלה בלי להגיד מה היית מצפה. אלא עד מתי לשיטתך היה בידי ממן לתקן את ההפרה?
העד, עו"ד פקטה: עד ה-17.05.
כב' הש' ד"ר רניאל: אוקיי.
עו"ד רוזן: כלומר בעצם הטענה שלך היא שבגלל שהמכתב הגיע לעורך דין בצלאל כמה דקות, לטענתך אחרי המכתב שלכם ובגלל שלא צורף לו ההסכם, זו לטענתך הסיבה שממן לא מילא את מה שהוא צריך היה מבחינת פז. אמרתי נכון?
העד, עו"ד פקטה: לא. א. זה לא כמה דקות, המכתב הזה הגיע בעקבות הביטול, בעקבות ולאחר הביטול ולא לפני זה מהבחינה הכרונולוגית של הדברים. מבחינת מהות של הדברים הייתי מצפה שהמכתב יכלול ביטול של אותו הסכם מפר וגם הצגה של אותו הסכם מפר וזה אני אומר בסוגריים, והדבר הזה לא נעשה.
ש. עורך דין פקטה, מי החליט בפז שלא לאפשר לממן לתקן או, איך אמרת, עבר זמנו וצריך לבטל את ההסכם?
ת. זה, ההחלטה, ההחלטה כאן התקבלה במשותף על ידי בתור נציג הלשכה המשפטית, על ידי חטיבת הנדל"ן בתיאום עם עורכי הדין החיצוניים.
ש. וזה קרה לטענתך ב-17 לחודש אחרי שלטענתך ממן לא עמד במועד ובתנאים כי אמרת שההחלטה הזאת התקבלה ב-17.
ת. לא, לא, לא, לא. ממש לא אמרתי, אמרתי שה-17 הוא המועד האחרון שעד אז היה צריך להודיע על ביטול ההפרה" (ההדגשות שלי- מ' ר').
166. במילים אחרות, בעדותו לעיל אישר עו"ד פקטה את טענת ממן, לפיה הארכה שניתנה במכתב מיום 2.4.2017 לתקן את ההפרה הוארכה עד לפגישה ביום 8.5.2017, ובפגישה הוארכה שוב עד למועד נסיעתו לחו"ל. על כך שבפגישה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה לממן תינתן ארכה לפעול על פי האמור במכתב ת/39 מיום 2.4.2017, ולא רק להציע דרך אחרת להיפרדות כפי שטענה פז, ניתן ללמוד גם ממכתב הביטול של פז עצמה מיום 17.5.2017 (ת/40):
"הנדון: תחנת יזרעאליה- הודעה על ביטול המערכת ההסכמית על רקע הפרות יסודיות וחמורות
1. לפני למעלה מחודש ימים, במכתבי למרשיך מיום 2.4.2017, פז עמדה על מעשיהם ומחדליהם של מרשיך...
2. על אף כל אלו, חרף חוסר תום ליבם של מרשיך, והרבה למעלה מן הצורך, העניקה פז למרשיך שהות בת 14 ימים לחזור בהם מדרך הילוכם הפסול, לחדול ממעשיהם וממחדליהם הפסולים ולבטל כל שותפות או עסקה המנוגדת להסדר השיקום, למערכת ההסכמית...
3. נזכיר גם, שמרשיך הותרו פעם נוספת ביחס לדרך הילוכם, במסגרת פגישה שנערכה אך לפני ימים ספורים עם היועץ המשפטי של פז, עו"ד פקטה, שזה אף אתה נטלת חלק, ואשר לא נשאה פירות.
4. עולה, אפוא, כי למרות שחלף למעלה מחודש ימים ממועד משלוח מכתבי האמור, הוא לא זכה למענה ענייני כלשהו, וחשוב מכך- מרשיך לא חזרו בהם מביצוע ההפרות היסודיות האמורות.
5. במצב דברים זה לא נותרה בידי פז ברירה, אלא להודיע על ביטולה של המערכת ההסכמית שבינה לבין מרשיך..." (ההדגשה שלי- מ' ר').