25. בתיק זה התקיימו ישיבת קדם משפט אחת ושבע ישיבות הוכחות (בתאריכים 29.10.2018, 21.11.2018, 3.1.2019, 9.1.2019, 3.2.2019, 20.2.2019 ו-2.5.2019), בסיומן הוחלט שהצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב. הצדדים הגישו סיכומים המתפרשים על עשרות עמודים, מכילים מאות סעיפים ואליהם נספחו מאות מסמכים מכל צד (פז הגישה סיכומים בהיקף של 61 עמודים; ממן הגישו סיכומים בהיקף של 102 עמודים). לא אתייחס למסמכים נספחים שלא הוגשו כראיות. להלן עיקר הטענות העולות מהסיכומים.
טענות הצדדים בסיכומיהם
טענות פז בתביעה העיקרית
26. פז מעמידה את הודעת ביטול מטעמה על שני נדבכים - האחד, הפרת ממן את התחייבויותיהם לקבלת הסכמתה של פז לכל דיספוזיציה בזכויותיהם; השני, הפרת המערכת ההסכמית בביצוע עבירות בנייה והפעלת עסק הרחיצה ללא רישיון.
27. באשר לנדבך הראשון של הודעת הביטול, פז טוענת כי במשך השנים ממן הפרו את מערכת ההסכמית פעם אחר פעם, הפרות שהיו נושא להליכים משפטיים רבים, כאשר ההפרה האחרונה והחמורה מכל קודמותיה נוגעת להסכם השותפות מיום 21.10.2010. אז הפרו ממן את התחייבויותיהם החוזיות בעניין איסור דיספוזיציה בזכויותיהם וביזו החלטות וצווים שיפוטיים שניתנו בהליכים קודמים.
28. נטען, שההפרה נושאת עמה חומרה קיצונית היות שברעד וממן הציגו במסגרת ההליך הקודם מצג עובדתי שאינו אמת, לפיו ביטול הסכמי 2009 מביא לידי סיום, כביכול, את ההתקשרות בינם לבין ברעד, תוך שהסתירו מבית המשפט ומפז את העובדה שהסכמי 2009 הוחלפו בהסכם חדש, הסכם 2010, שהותיר את ההתקשרות ביניהם על כנה, במתכונת דומה עד זהות כמעט מוחלטת למתכונתם של הסכמי 2009. הסכם 2010 מנציח את אותה שותפות בדיוק שממן התיימרו לכונן בהסכמי 2009, תוך שממן מפרים בפעם הרביעית את התחייבותם לקבל את הסכמתה של פז לכל דיספוזיציה בזכויותיהם.
29. פז מפנה לכך שגירסה אחת של ממן היא שהסכם 2010 הוא הסכם להשבת חוב כספי של ממן לברעד, מעין הסכם הלוואה כביכול, אך הגדירסה השנייה של ממן סותרת עובדתית טענה זו, וגורסת כי אכן מדובר בהסכם שותפות, ולא בהסכם להשבת הלוואה, אלא שמדובר כביכול בשותפות בתקבולים כספיים של ממן בלבד. נטען, שבמהלך ההוכחות ממן העלו גרסה כבושה, הסותרת את הגרסה בכתב ההגנה, לפיה הסכם 2010 כולל הוראות שממן כלל אינם מכירים.
30. לטענת פז, לשונו הברורה של הסכם 2010 מעידה על כך שאינו הסכם הלוואה והוא גם לא הסכם לשותפות בתקבולים "בלבד". זה הסכם המתיימר לכונן שותפות מלאה בין ממן לברעד, בתנאים זהים כמעט לחלוטין לתנאי הסכמי 2009, וזאת ניתן ללמוד מההסדרים המסחריים שנכללו בכל אחד מההסכמים. ההסכמים של שנת 2009 ו-2010 הם הסכמי שותפות, ההסדרים הכלולים בהם הם הסדרים הרלוונטיים לשותפות, ואין דבר וחצי דבר בין הסכם 2010 (כמו גם הסכמי 2009) לבין הסכם הלוואה או הסכם לשותפות בתקבולים בלבד.