231. סככות הפח כאמור נהרסו על ידי פז. לגבי הסככות מברזנט, מלבד תצלום ת/55, שצולם על ידי מר מושינסקי כחודשיים לפני עדותו, פז לא הביאה כל ראיה לגבי אופן חיבורם לקרקע של מתקני הברזנט שממן העיד שהתקין והאם הם בגדר "בניין" או שהקמתם היא "עבודה הטעונה היתר" על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. גם באשר למשרד/קונטיינר, פז לא הביאה כל ראיה מתי הוקם ועל ידי מי. העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי ממן עושה שימוש במשרד אינה הוכחה שבנה אותו, וממילא הוא נמצא מחוץ לתחנה. משלא הוכח כי בוצעו עבירות בנייה כלשהן בשטח התחנה ומה אופיין, הודעת הביטול שניתנה על ידי פז בענין זה ניתנה ללא ביסוס ושלא כדין.
232. אציין, טענת ההפרה והביטול בשל "הפעלת עסק הרחיצה ללא רישיון" נטענה לראשונה בסיכומים ולא בא זכרה בכתב התביעה המתוקן, ועל כן יש לדחותה. גם בהודעת הביטול של פז מיום 1.11.2017 ובמכתב ההתראה שקדם לה (ת/45) אין כל אזכור להעדר רישיון עסק. מכל מקום, רישיון העסק של ממן נ/25 הוא רישיון לצמיתות. אין ראיה על ביטול רישיון העסק או ניהול הליך חוקי לביטולו. טענות פז בדבר "סיבות" שהובילו "כנראה" את העירייה להודיע לממן כי אין בידיהם רישיון עסק בתוקף (סעיף 393 לסיכומי פז) נטענו בעלמא ואין מקום לקבלן.
233. לסיכום, יש לדחות את תביעתה העיקרית של פז, שכן ממן לא הפרו את המערכת ההסכמית ביניהם, והמערכת ההסכמית לא בוטלה כדין ולא ראויה לביטול.
לעניין התביעה שכנגד
234. בתביעה שכנגד השאלות שבמחלוקת הן תקופת חכירת המשנה של פז ואם הסכם אזורים-פז הוא בגדר מיזוג חברות, באופן שאי הודעה עליו מביאה לביטולו.
חכירת המשנה של פז
235. על פי כתב התביעה שכנגד, המערכת ההסכמית שיקפה את התנאים שהוסכמו בין פז לבין ממן- חכירת משנה לפז לתקופה של 49 שנה בלבד. לממן זכות חכירה (או חכירת משנה) עליונה בדרגתה על חכירת המשנה של פז, לתקופה ראשונית של 49 שנה (להלן: "תקופת החכירה הראשונית") עם אופציה להארכתה ב-49 שנים נוספות (להלן: "תקופת האופציה"), מבלי שלפז קיימת אופציה דומה להארכת חכירת המשנה שלה. תקופת החכירה הראשונית של ממן מהעירייה ומשיכון ופיתוח, ובהתאם לה תקופת חכירת המשנה של פז מממן, החלה ביום 2.11.1976 ולפיכך מסתיימת כעבור 49 שנים, ביום 1.11.2025, ולא קיימת לפז אפשרות להאריך את חכירת המשנה שלה מעבר לכך.
236. מנגד, פז טוענת כי אין בסיס לטענות ממן לפיהן חכירת המשנה של פז פוקעת בשנת 2025 מבלי שקיימת לפז הזכות להאריכה לתקופת האופציה. תנאי חכירת המשנה של פז זהים לתנאי החכירה של אליהו, וטענת ממן כאילו זכות האופציה הוקנתה לו בלבד, ולא לפז, כך שבתום תקופת החכירה הראשונה של 49 שנים תפקע חכירת המשנה של פז, משוללת יסוד ונוגדת את המערכת ההסכמית.