243. בסעיף 4(ג) להסכמי החכירה נקבע כי "כל ההוראות החלות לגבי תקופת החכירה הראשונית כאמור לעיל יחולו אף לגבי תקופת החכירה הנוספת כאמור, אם תהיה, בכפוף להעלאת דמי החכירה השנתיים כמפורט בהסכם זה להלן".
244. סעיף 4(ח) להסכם החכירה ת/2 קובע:
"הרוכש מתחייב לא להעביר את זכויותיו עפ"י שטר החכירה שיירשם כאמור ולא להחכיר ו/או להשכיר ו/או להרשות שימוש למטרות עסק לאחר/ים בקרקע ו/או בתחנה ו/או בכל חלק מהם אלא לאחר קבלת הסכמה מראש ובכתב מהחברה ו/או בעל הקרקע, ובכפוף לכל תנאי שייקבע בהסכמה כאמור, אם זו תינתן בכלל – לפי שיקול הדעת הבלעדי של החברה ו/או בעל הקרקע.
למרות האמור בפסקה זו לעיל יהיה הרוכש רשאי והחברה נותנת בזה לרוכש את הסכמתה – להחכיר את הקרקע בחכירת משנה לפז, לתקופת החכירה הראשונית כאמור, בתנאי שתנאי חכירת המשנה הנ"ל יהיו בהתאם לכל איסור ו/או מגבלה כמפורט בהסכם זה ו/או כפי שיפורט בשטר החכירה שיירשם ובתנאי שתנאי חכירת המשנה הנ"ל לא יקנו לפז כל זכות שלא הוקנתה לרוכש עפ"י הסכם זה ו/או שטר החכירה שנרשם כאמור" (ההדגשה שלי- מ' ר').
סעיף זהה ניתן למצוא גם בהסכם החכירה ת/4 עם עיריית חיפה.
245. פז סבורה כי סעיף 4(ח) אינו עוסק בתקופת החכירה של פז ובתנאיה, אלא רק בהגבלת זכותו של אליהו לסחור בזכויותיו ובכך ששיכון ופיתוח, כמו גם העירייה, נתנו הסכמתן מראש, כבר בגוף חוזי החכירה, להעברת הזכויות לפז על אף איסור הדיספוזיציה. מאחר שבאותו שלב לא מומשה האופציה, וכל שעמד על הפרק הוא תקופת החכירה הראשונית ל-49 שנים, ניתנה הסכמה להקניית חכירת המשנה לפז רק ביחס לאותה תקופה. לטענת פז, ככל שהייתה כוונה להבחין בין תקופת החכירה של אליהו לזו של פז, המקום לכך הוא לא בסעיף שעוסק בהגבלה על עבירות זכויותיו של אליהו. גם אם זה היה המקום, הגבלה שכזו הייתה צריכה למצוא עיגון מפורש בלשון החוזים (סעיפים 489-496 לסיכומי פז).
246. פז מנסה לקרוא לסעיף 4 (ח) את שאין בתוכו. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט נ' סולברג בע"א 8763/15 יואל זיו נ' גספא הנדסה בע"מ [פורסם בנבו] (4.1.2017):
"מן הכלל היסודי לפיו אומד דעת הצדדים עשוי להתפרש מתוך הגיונו הפנימי של ההסכם, מסתעפת ההנחה הפרשנית לפיה החוזה משמש מערכת הסכמית אינטגרטיבית, סגורה, שבה כל סעיף וסעיף משמש על-פי תכליתו הכוללת. סעיפי החוזה אינם 'חלקיקים' הנעים בחופשיות בחלל, ובידוע כי על הפרשן להימנע מלבודד הוראה אחת מן המכלול, כפיסת קרקע-ארץ העומדת בפני עצמה [...] קיצורם של דברים – למיקומה, ארגונה וסידורה של ההוראה החוזית בתוך המכלול, ישנה חשיבות פרשנית, כחלק מהערכת אומד דעת הצדדים מתוך לשון החוזה ותוכנו" (פסקה 30 לפסק הדין. ההדגשות שלי- מ' ר').