253. בסעיף 2 אליו מפנה פז, הממנה מתחייב "להחכיר את המגרש בחכירת משנה לפז לתקופה, בתנאים ובהוראות כפי שמיופי הכוח או מיופה הכוח ימצאו לנכון". לטענת פז, ניתן להניח כי אילו תקופת החכירה ותנאי החכירה שהוקנו לפז היו שונים מאלה של אליהו, הוא לא היה מתחייב ליתן למיופי הכוח להחכיר את מקרקעי התחנה לתקופה "כפי שימצאו לנכון", אלא היה מובהר כי ייפוי הכוח מתייחס לתקופה של 49 שנים בלבד.
254. אני דוחה טענה זו. מיופי הכוח לפי ת/7 לא היו רשאים לפעול בניגוד למוסכם בין הצדדים, אלא לשרת את המוסכם ביניהם. אין בייפוי הכוח ת/7 כדי ליצור לפז זכויות שאינן מוקנות לה על פי המערכת ההסכמית וחוזי החכירה, ומובהר בו כי מטרתו היא להבטיח את זכויות פז מכוח התחייבות אליהו להחכיר לה את המקרקעין בחכירת המשנה על פי הסכם המסגרת, כפי שמופיע ב"הואיל" הראשון לייפויי הכוח ת/7. למרות שיקול הדעת הבלתי מוגבל כביכול שניתן למיופיי הכוח בנוסח יפויי הכוח, שיקול הדעת מוגבל בהסכמים שבין הצדדים, ואין למיופיי הכוח סמכויות החורגות מההסכמים אותם נועדו לשרת, שכפי שראינו לעיל לא מקנים לפז זכות אופציה במפורש.
255. זאת ועוד, העדר שליטה כלשהי לפז במימוש האופציה להארכת החכירה הראשית מעיד על העדרה של אופציה לפז להארכת חכירת המשנה. כפי שטענו ממן, במקרים בהם הוענקה לפז אופציה להארכת חכירה המשנה, נלוותה לזכות זו הזכות לחייב את החוכר הראשי לממש את האופציה להארכת החכירה הראשית. כך נקבע למשל בסעיף 4 לשטר חכירת משנה שהוצג ע"י פז בכתב ההגנה שכנגד כ"נוסח מקובל" (נ/7) לפיו "הודיעה החברה למחכיר על רצונה להאריך את תקופת החכירה... יפעל המחכיר להארכת תקופת החכירה הראשית בהתאם לזכויותיו עפ"י תנאי החכירה הראשית ותקופת החכירה תוארך אף היא לתקופה זהה לתקופה שבה תוארך החכירה הראשית כאמור לעיל".
256. פז בעצמה טענה בכתב ההגנה שכנגד שמדובר במתכונת סטנדרטית לפיה החכירה הראשית מועברת לחברת הדלק בד בבד עם הקנייתה לנכה, "תוך שנקבע במפורש במסגרת חוזי חכירת המשנה, כי לחברת הדלק אופציה להאריך את תקופת החכירה ל-49 שנים מעבר לתקופת החכירה הראשונה", והפנתה לתצלום של "חוזה חכירת המשנה המקובל" (סעיף 124 לכתב ההגנה שכנגד).
257. השליטה בהארכת החכירה הראשית חיונית להבטחת האופציה הנתונה לפז להארכת חכירת המשנה, אחרת עשויה האופציה להתגלות כחסרת כל ערך, במקרה שהחוכר הראשי לא יממש את האופציה הנתונה לו. על כן, ההנחה היא שאם סוכם בין פז לממן לקבל אופציה להארכת חכירת המשנה, היה הדבר משתקף גם בשליטה במנגנון מימוש החכירה הראשית כדוגמת המנגנון ב-נ/7. היעדר שליטה כזה מצביע על היעדר על כך שלא הוסכם על אופציה להארכת חכירת המשנה.