258. גם עו"ד פקטה העיד ש"בשטרי החכירה המקובלים כתוב ברחל בתך הקטנה שיש אופציה לחוכר משנה להאריך. כאן לא נחתם שטר החכירת משנה" (עמ' 74 לתמלול מיום 29.10.2018, שורות 15-16). כלומר, לפי דבריו, כאיש המחלקה המשפטית של פז, העוסק בהסכמים רבים באשר לתחנות תידלוק, במקרים בהם ניתנה לפז אופציה להארכת חכירת המשנה, הדבר נקבע מפורשות בהסכמים, בנוסח שונה מנוסח המערכת ההסכמית דנן. כפי שעולה מהמשך עדותו של עו"ד פקטה, באותם מקרים נוסח "הסכם המסגרת" בהתייחס לתקופת החכירה היה שונה מנוסח הסכם המסגרת ת/1, ולא בכדי.
259. עו"ד פקטה העיד כי לא בכל המקרים הייתה לבעלי זכויות בתחנות אופציה להאריך את זכות החכירה הראשית, "זה לא תמיד... היו מקרים כאלה והיו מקרים כאלה" (עמ' 73 לתמלול מיום 29.10.2018, שורה 35). כלומר, אף לשיטתו, במועד חתימת הסכם המסגרת, בה צוינה תקופה של 49 שנים, לא היה הכרח שבהסכמי החכירה העתידיים תינתן לממן אופציה להארכה לתקופה נוספת. על בסיס עובדה זו בחרו פז וממן להתקשר בהסכם בטרם נחתמו הסכמי החכירה. במצב דברים זה הוסכם בין פז לממן בהסכם המסגרת כי תקופת החכירה תעמוד על 49 שנים ועל הכפפה מראש של יתר תנאי החכירה להסכמי החכירה שעתידים להיחתם.
260. עו"ד פקטה נשאל אם היו הסכמים שבהם הזכות של פז להאריך את חכירת המשנה נרשמה במפורש כאופציה להאריך את חכירת המשנה במקרה שהחוכר יאריך את האופציה שלו, ולא כהוראה כללית. לטענתו "זה הוראה שמופיעה בשטרי חכירת המשנה שנרשמים ולא בהסכמי מסגרת כפי שיש פה. מדוע זה נערך ככה אני לא יודע אבל זה המתכונת ההסכמית שכל ההסכמים, כל הסדרי השיקום של הנכים נחתמו באופן הזה. אני לא מכיר הסכם מסגרת שכתוב בו ברחל בתך הקטנה לחברה יש אופציה, הסכמי מסגרת כולם מנוסחים כמו הסכם המסגרת בעניין יזרעאליה" (עמ' 74 לתמלול מיום 29.10.2018, שורות 26-31).
261. על כך שבהסכם עם ממן פז לא נכתב במפורש, כמו בהסכמים אחרים, שיש לפז אופציה להאריך את חכירת המשנה הסביר: "היינו נוהגים בהסכמי המסגרת לכתוב אך ורק שזה לתקופה שחופפת לתקופת החכירה הראשית, כפי שנעשה גם ביזרעאליה, כפי שנעשה גם לגבי תחנת גבעת שאול שהצגת לי מקודם. ורק בהסכם חכירת המשנה היה כתוב סעיף ברחל בתך הקטנה. הסיבה לזה אני לא יודע, ככה נהגו כל השנים, אני לא יצרתי את המערכת ההסכמית הזאת" (עמ' 76 לתמלול מיום 29.10.2018, שורות 33-37). כאמור בענייננו לא נחתם שטר חכירת משנה בו צוין מפורשות כי לפז קיימת אופציה להארכת תקופת חכירת המשנה, והדבר לא כתוב במפורש גם בהסכם חכירת המשנה. אילו זה היה רצון הצדדים, הייתה פז מכלילה סעיף אופציה מפורש כזה בהסכם המסגרת. פז, שהייתה ערה לכך שבהסכמים רבים אחרים מוקנית לה אופציה להארכת חכירה המשנה, לא הייתה מוותרת על ציון אופציה כזו, אילו הייתה זו מוקנית לה.