265. עו"ד פקטה טען שגם בהסכם של רמת חובב שהוצג בפניו לא כתוב שום דבר על תקופה. "אז הסכם אחד מנוסח ככה והסכם אחד מנוסח ככה. אתה כעורך דין שמנסח הרבה הסכמים אתה יודע שאנחנו, אין זהות מוחלטת. יש ימים שמנסחים ככה ויש ימים שמנסחים ככה, אני לא חושב שאפשר, צריך להיתפס לדקויות האלה כדי לחשוב שפה, הנה פה, פז, הרי זה הסכמים שנוסחו על ידי פז, אז פה פז החליטה שזה יהיה רק 49 ופה זה יהיה 98 שנים. לא" (עמ' עמ' 17 לתמלול מיום 21.11.2018, שורות 22-27. ההדגשה שלי- מ' ר'). בניגוד לסברתו של עו"ד פקטה, העובדה שאין זהות בין הסכמים תומכת בטענות ממן לעניין העדר תקופת אופציה, שכן תקופת חכירת המשנה של פז, והשאלה אם יש לה אופציה להארכתה אם לאו, תלוית נסיבות ותלוית הסכמים. לא כל ההסכמים שבין חברות הדלק לבין נכי צה"ל נכרתו לאותה תקופת התקשרות ולא כולם העניקו לחברות הדלק אופציה להארכת תקופת החכירה. כך עולה למשל ממוצג נ/10 (פרוטוקול חקירת עד מטעם פז – מר קלפר, מנכ"ל חטיבת הסחר) אשר העיד על התקשרות עם נכה צה"ל (אברהם אסא) שהייתה לתקופה קצרה יותר מהתקשרות עם נכה צה"ל אחר (דיעי).
266. בטרם אפנה לטענות פז בדבר "הודאת בעל דין" ו"מעשה בית דין", אתייחס בקצרה לטענתה כי "טענותיהם של ממן מנוגדות לתכליתה של המערכת ההסכמית ולאומד דעתה המוצהר של המדינה, שעה שגיבשה וניסחה את הוראותיה" (פרק ח(2) לסיכומי פז").
267. פז מפנה לדו"ח צ'חנובר (דו"ח הוועדה לבחינת נוהלי המלצות והקצאות קרקע לתחנות דלק מיום 9.1.1972- ת/22), אלא שבענייננו הסכם המסגרת והסכמי החכירה הם ספציפיים, לשונן ברורה ואין צורך לפנות "לתכלית החוזית" המשוערת לפי דוחות כללים לצורך פירושם. יתר על כן, אין בדו"ח זה כל תימוכין לטענת פז בסוגיית האופציה. מאחר שהמלצות הוועדה כפי שהן מופיעות בדו"ח אינן בגדר דין מחייב, איני רואה מקום להרחיב בסוגיה זו.
268. כעת לטענותיה של פז לפיהן אליהו מושתק ומנוע מלהעלות טענות המתכחשות לזכויות פז, הן בשל כך שבשורה ארוכה של כתבי בי-דין שהגיש אליהו יש הודאת בעל דין מפורשת ולפיה תקופת החכירה של פז כוללת את תקופת האופציה, והן בשל קיומו של מעשה בית-דין. אתחיל מטענת "הודאת בעל דין".
269. לטענת פז, במסגרת תביעת האכיפה הראשונה אליהו הציג גרסה עובדתית ברורה ומפורשת לפיה תקופת החכירה של פז כוללת אופציה ל-49 שנים נוספות. לטענתה, מדובר בהודאת בעל דין ובגרסה עובדתית שאליהו אינו רשאי להעלות טענות עובדתיות הסותרות אותה (פרק ח(3) לסיכומיה של פז).