287. עו"ד ויטנברג השאל שוב לגבי השיחה עם ממן שבעקבותיה כתב את כתב התביעה המתוקן, והשיב שמה שעלה בשיחה זה הוא שלפי ההסכמים שיש לממן "הוא קיבל אופציה לחכירה נוספת, תקופת חכירה נוספת שלכאורה לא ניתנה לפז. זה מה שאפשר היה לשים לב מיד שרואים וראינו את זה ושמנו לב לזה" (עמ' 9 לתמלול מיום 2.5.2019, שורות 13-17). כשהתבקש לציין רק מה שאמר לו אליהו ממן הוא ענה שהוא לא זוכר את מילותיו בדיוק (עמ' 10 לתמלול מיום 2.5.2019, שורה 23).
288. עו"ד ויטנברג הסביר כי לפני תיק ממן טיפל ב-4 או 5 תיקים של נכי צה"ל אחרים בהם היו מערכות הסכמיות דומות ברובן, אך "בהסכם של ממן היה, מהבחינה הזו הוא היה שונה", בנושא משך תקופת חכירת המשנה של פז. הוא הפנה לסעיף 4(ח) לחוזה החכירה עם עיריית חיפה והוסיף "אם אתה מדבר איתי על הנושא של עיריית חיפה נותנת הסכמה לממן להחכיר לפז, ולממן ניתנה אופציית חכירה ל-49 שנות בלי שאופציה זאת דומה ניתנה לפז, בלי שיש הסכם חכירת משנה, שטר חכירת משנה של פז שהוא, שפז אפילו טוענת לזה שהוא רחב אפילו מהחכירה הראשית, כל זה, זה לא קיים בנושא של ממן" (עמ' 12 לתמלול מיום 2.5.2019, שורות 18-23). לדבריו, "מדי פעם הטיעון עסק בטענות כלליות או במערכות הסכמיות, כאילו דברים משותפים ולכן זה לא, שוב אני אומר, ממן בפירוש לא אמר לי שהוא נקשר ל-98 שנה. זאת לא הייתה הכוונה כאן זה גם לא כתוב כאן" (עמ' 17 לתמלול מיום 2.5.2019, שורות 1-2).
289. עו"ד ויטנברג הבהיר כי "בהיבט העקרוני" אין שגגה בכתבי הטענות שהוגשו על ידו בשם ממן (עמ' 28 לתמלול מיום 2.5.2019, שורה 28). מדבריו עולה כי כאשר עסק במערכת ההסכמית הספציפית של ממן, נדרש להתייחס גם להיבטים עקרוניים של כלל שוק הדלק, אולם היה עליו להסביר את ההבדל בין המערכת ההסכמית הספציפית של ממן לבין ההיבטים העקרוניים הנ"ל, והוא לא הסביר זאת. "אם אני נמצא כאן סימן שלא הודגש הנושא של המערכת הספציפית של ממן מספיק, לא בגלל שהייתה אי הבנה בעניין... עצם העובדה שהיא מנסה להסתמך על כך מסמנת שלא הסברתי את העניין...לא הנחתי, לא כתבתי את זה בצורה מספיק ברורה ונחרצת, לכן ודאי שזו שגגה" (עמ' 29 לתמלול מיום 2.5.2019, שורות 6-9, 15-16, 39-40). הוא לא טען שהבנת פז את הסעיף שגויה משום שהוא מדבר על "שוק הדלק בכללותו", אלא שמשום שבסעיף 42 ל-ת/65, העוסק במערכת ההסכמית הספציפית של ממן, הוא לא הסביר את ההבחנה בין "ההיבט העקרוני" לבין המערכת ההסכמית הספציפית, נוצר המצב המאפשר לפז להסתמך על האמור בסעיף זה כתומך בטענתה, וזו השגגה.