41. פז טוענת שיש לדחות את טענות ממן המנסים להפריד בין חלקי המערכת ההסכמית השונים וטוענים כי נוכח "מערך הזכויות הקנייני הייחודי בתחנה", משמעות ההפרות היא בטלות של חלקים מסוימים בלבד מהמערכת ההסכמית. פסק הדין ת/23 הכריע חד משמעית בטיב זכויותיו של ממן ומדרג זכויות הצדדים. אפילו אם נתעלם מהקביעות החלוטות, גם בהנחה שלא ניתן להכריע חד משמעית בשאלת עדיפות זכויות הקניין של מי מהצדדים, הדבר אינו "מחסן" מהאפשרות שהזכויות תבוטלנה מחמת הפרה יסודית.
טענות ממן בתביעה העיקרית
42. לטענת ממן, התביעה היא ניסיון של פז לנשל את אליהו מזכויותיו הקנייניות בתחנה ולהשתלט עליהן בחינם. לפני כן פז ניסתה לאלץ את ממן להעביר לה את זכויותיהם בנזיד עדשים, לאחר שאיימה עליהם בנקיטת ההליך דנן ובאובדן תחנתם. כל זאת משום שזכותה של פז בתחנה פוקעת בשנת 2025, והנתבעים לא הסכימו להיכנע עד כה לניסיונות פז לאלצם להאריכה. זו כל מהות התביעה והדברים העומדים בבסיסה.
43. לטענת ממן, הסכם 2010 אינו הפרה, שכן מדובר בהסכם לשיתוף בכספים לאחר קבלתם. ההסכם לא מעביר לברעד זכויות חוזיות או קנייניות ואין הוא מציב את ברעד כצד לזכויות וחובות מול פז. כל פועלו של הסכם 2010 הוא במישור האישי שבין ברעד לממן. הוא יוצר שותפות בתמורה הכספית שמקבל ממן מתחנת הדלק לאחר קבלתה. ההסכם לא יוצר יחסי שותפות בין ממן לברעד על פי פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות"), אלא יחסי שיתוף בזכויות כספיות בהתאם לסעיפים 9 ו-13(א) לחוק המטלטלין, התשל"א-1971 (להלן: "חוק המטלטלין").
44. ההסכמים השונים שבין פז לממן מגבילים את ממן מלהעביר לצדדים שלישיים זכויות על פיהן או "זכויות בתחנה". אין בהם כל הוראה המונעת מממן להעביר או לשתף עם אחרים כספים שקיבל מכוח זכויותיו לאחר קבלתם. פרשנות ההסכמים המוצעת על ידי פז, באופן השולל את האפשרות לשיתוף בכספים המתקבלים על פיהם לאחר קבלתם, נוגדת עקרונות יסוד ואת הזכות לקניין מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המבחן לשאלת העברת הזכויות הוא אם ברעד יכלה להיות ביריבות עם פז או לטעון כלפיה שהיא זכאית לזכויות וחייבת בחובות מכוח הסכם המסגרת או ההסכם הקמעונאי.
45. ממן מוסיפים וטוענים כי הסכם 2010 אינו הפרה של הסכם ההפעלה משנת 2004 או של שטרי המשכון. ה"זכויות" אותן אוסרים שטרי המשכון להעביר או לשעבד שונות לחלוטין מהזכויות האסורות להעברה מכוח המערכת ההסכמית או מכוח הסכם ההפעלה. כמו כן, הסכם 2010 אינו הפרה של כל קביעה שיפוטית. טענת "הפרת הקביעות השיפוטיות" זהה במהותה לטענת הפרת הוראות המערכת ההסכמית וכאמור עניינו של הסכם 2010 הוא חלוקה בין ממן לברעד של כספים שמקבלים ממן מפז בגין התחנה, ואין בכך משום העברת זכויות או פעולה אחרת שממן מנועים מלעשות על פי המערכת ההסכמית.