46. לחלופין נטען, שטענת "הפרת הקביעות השיפוטיות" אינה רלוונטית ואין בה לזכות את פז בסעדים הנתבעים על ידיה, אפילו הייתה נכונה, שכן הסעדים להם פז עותרת נסמכים על טענות הפרה של הוראות הסכמיות וביטול נטען של הסכמים אלה בשל אותה הפרה. להפרת קביעה שיפוטית אין דבר עם סעדים מעין אלה.
47. ממן טוענים, כי הסכם 2010 אינו מבטל את הסכם המכר אלא מסדיר את החוב שנוצר לממן כלפי ברעד כתוצאה מביטולו באמצעות שותפות בכספים עתידיים שיתקבלו על ידי ממן. לפיכך, לא היה מקום להציגו בבית המשפט בעת ההליכים בשנת 2010, ובוודאי שלא הייתה חובה להציגו לפז. כמו כן, אין כל סתירה בין טענת הטעות לבין העמדה כי הסכם 2010 אינו מפר. כמפורט בסעיף 5 להודעת הביטול לברעד, אין בה כדי להוות הודאה בטענות פז, בהן ממן כופרים, אולם אין אליהו מעוניין לעמוד בסיכון הנוצר מטענות פז, ובכך הטעות. אליהו לא היה מתקשר בהסכם אילו סבר כי הוא עלול לעמוד בסיכון.
48. לטענת ממן, אם תתקבל העמדה שהיה בהסכם 2010 משום הפרה של המערכת ההסכמית המקורית, הרי שהיא תוקנה באמצעות מילוי הדרישות שדרשה פז במכתבה מיום 2.4.2017, בין אם בוטל הסכם 2010 כדין ביחסים שבין ממן לברעד ובין אם לא. פז נתנה לממן ארכה לתיקון ההפרה הנטענת על ידה עד לפגישה ב-8.5.2017. בפגישה זו הוארכה הארכה עד לנסיעתו הצפויה של עו"ד יריב פקטה, המשמש כיועץ המשפטי של חטיבת הקמעונאות והמסחר בפז כ-20 שנים (להלן: עו"ד פקטה) לחו"ל, ביום 18.5.2017. הואיל והארכה ניתנה עד למועד נסיעתו של עו"ד פקטה לחו"ל ביום 18.5.2017, אין בסיס לטענה שהארכה הסתיימה יום לפני כן דווקא. תקופת הארכה הייתה בדיוק כפי שניתנה, עד ליום 18.5.2017, מועד הנסיעה לחו"ל, והואיל והודעת הביטול של פז (ת/44) ניתנה בטרם חלף יום ה-17.5.2017, אין משמעות רבה ליום נוסף זה. כך או כך, הודעת הביטול של פז ניתנה טרם חלוף הארכה, בין אם ניתנה עד ה-18.5 ובין אם ניתנה רק עד ה-17.5.
49. לטענת ממן, פז אינה טוענת שממן לא פעלו בכנות לביטול הסכם 2010. טענתה היא כי ממן לא הצליחו לבטלו משום שלא התמלאו התנאים המשפטיים לביטולו, ובכלל זה לא נכרת הסכם עם ברעד לביטול הסכם 2010, ולא התמלאו התנאים לביטול מחמת טעות. טענתה זו של פז אינה רלוונטית משום שהיא מתייחסת ליחסים המשפטיים שבין ממן לברעד שאינם רלוונטיים ליחסים המשפטיים שבין ממן לבין פז וחורגת גם מדרישות מכתב ה-2.4.2017.