55. בקשתה של יקום מהוט לאפשר לעובדי פז וסמסונג לסעוד בחדרי האוכל שלה, שוללת את זכותה לשלוח הודעת צד ג' להוט.
56. מעבר לאמור, יש לציין כי בהסכם שבין הוט ליקום לא הוטלה על הוט חובה למנוע כניסת עובדי חברות אחרות לסעוד בחדרי האוכל שלה. בהסכם נכתב כי הוט רשאית להקים חדרי אוכל לשירות העובדים, אך לא נקבע כי עליה למנוע כניסתם של עובדי חברות אחרות לסעוד באותם חדרי אוכל. כך גם עולה מדבריו של ב"כ יקום.
57. עוד צוין, כי חדר האוכל של הוט ממוקם בבניין הולנד המנוהל ע"י יקום ובפתחו של הבניין מצויה עמדת שמירה מטעם יקום. אם יקום לא טרחה למנוע כניסת זרים למבנה, אין היא יכולה לבוא בטענות להוט ולשלוח לה הודעת צד ג' בנושא זה. מכל מקום, ככל שעובדי חברות אחרות נכנסו למחמי המזון של הוט, הרי שהם הסתננו לשם שלא מרצונה של הוט.
58. יש לדחות את הודעת צד ג' גם בשל העובדה שתחשיב הנזק מבוסס בין היתר על השירות שהוענק לעובדי פז וסמסונג, אשר אין חולק כי סעדו במתחמי הוט לבקשתה של יקום. יקום לא הגישה כל תחשיב אשר מפלח את הנזק בהתאם.
59. בשולי הדברים צוין כי צד ג'1 כלל לא התקשרה עם יקום בהסכם ויקום לא טרחה לספק הסבר לגרירתה של צד ג'1 להליך התביעה.
60. הודעה לצד ד': צד ד'2 (להבדיל מצד ד'1) לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב להליך ומשכך, ככל שהדבר יהיה רלוונטי, יש ליתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.
61. אם יקבע ביהמ"ש כי יקום חבה בפיצוי כלשהו לטובת היפו וכי על הוט לפצות את יקום בגין כך, הרי שיש לקבוע כי צד ד'1 (שולץ) חייבת לשפות את הוט במלוא הסכום שייקבע. זאת שכן, ההסכם בין הוט לשולץ הוא ברור וחד משמעי – שולץ התחייבה שלא לספק מזון למי שאינם עובדי הוט.
טענות שולץ- צד ד'1
62. היפו לא הוכיחה את נזקה: נפלו פגמים רבים באופן ביצוע התצפיות ע"י החוקרים מטעם היפו, וכן במשך הזמן שבוצעו התצפיות (יומיים בלבד). הנחת היפו, כי אם מתחמי ההסעדה של הוט היו סגורים בפני יתר מבקרי הפארק, כ-85% מהם היו רוכשים אצלה, חסרת כל בסיס. כך גם הנחת היפו בדבר מחיר רכישה ממוצע שהייתה מקבלת מכל סועד פוטנציאלי, לא הוכחה. הנזק הנתבע מבוסס על טענות בדבר אובדן הכנסות אך לא בדבר אובדן רווח, הכולל גם הוצאות שהיו נלוות לאותן הכנסות תיאורטיות.
63. יש לדחות את תביעת היפו נגד יקום בשל שיהוי, השתק ומניעות וכן בשל מחדלה של היפו מלפעול להקטנת נזקיה.
64. הוט לא הפרה כל חובה חוזית שהייתה לה כלפי יקום, ומשכך יש לדחות את הודעת צד ג' שהגישה יקום.
65. יש לדחות הודעת צד ד' שהגישה הוט נגד שולץ מן הטעמים הבאים: שולץ מילאה תמיד אחר הנחיותיה של הוט בקשר לזהות הסועדים המורשים לאכול בחדרי האוכל. בנוסף לכך, הוט עצמה טוענת כי בחדרי האוכל אכלו רק סועדים מורשים, וזאת בין היתר הודות לקורא הכרטיסים שהיא התקינה. לפיכך, הוט מושתקת מלטעון טענות עובדתיות הפוכות וסותרות. עובדי פז וסמסונג סעדו במתחמי שולץ בהוראתה הברורה של הוט, כאשר היא גם התקינה קורא כרטיסים מותאם לצורך כך.
66. מלבד שני מכתבים ששלחה הוט לשולץ בסוף שנת 2007 (וגם בהם לא טענה כי בפועל סועדים במסעדת שולץ בלתי מורשים), מעולם לא שלחה הוט מכתב התראה לשולץ. הפעם הראשונה בה נודע לשולץ על טענות היפו בדבר סועדים בלתי מורשים, הייתה בעת שצורפה להליך זה. בנסיבות אלו, נמנעה משולץ האפשרות להתגונן בזמן אמת בפני הטענות שעולות כעת ע"י יתר הצדדים להליך.
67. יש לראות את סעיף 41 להסכם שבין שולץ לבין הוט כבטל; הסעיף קובע, כי שולץ מצהירה שידוע לה כי אסור לספק את שירותי המסעדה למי שאינם עובדי הוט, ואולם הסעיף בוטל בהתנהגותה של הוט, כאשר היא הורתה לשולץ מפורשות לנהוג בניגוד להוראת הסעיף הנ"ל. לחילופין, כאשר הוט הנחתה את שולץ לאפשר לעובדיה לשלם על הארוחות במזומן, היא סיכלה את אפשרותה של שולץ להקפיד על הוראת הסעיף הנזכר. בנוסף, הוראות ההסכם לא חלות על עגלת הקפה.
68. לא היה לשולץ אינטרס להפר את הנחיותיה של הוט, זאת בין היתר לנוכח הפיקוח ההדוק של הוט על פעילותה של שולץ ובפרט לאור האפשרות כי הוט תחליט שלא להאריך את הסכם ההפעלה שהתחדש משנה לשנה.