12. עתה למחלוקת בעניין פרשנות החוזה.
המחלוקת בין הצדדים נסובה בעיקר סביב שאלה פרשנית, הקשורה קשר הדוק עם הוראת ס' 34.2 לחוזה שבין היפו ליקום.
היפו מתקשה להתמודד עם דבריו הברורים של החוזה עליו חתמה ובצר לה היא מבקשת להתחקות אחר הנסיבות שאפפו את חתימת החוזה. לטענתה, ביהמ"ש נדרש לקבוע כי החוזה שבין הצדדים החיל על יקום מחויבות גבוהה יותר מאשר משלוח מכתב דרישה להוט, וזאת חרף הוראת ס' 34.2 הנ"ל ובעיקר הסיפא שלה.
13. אומר מיד, כי לכך לא אוכל להסכים.
כידוע, הסוגיה בדבר פרשנות חוזה נידונה רבות לעומק ולרוחב בפסיקה ובספרות המשפטית ואף עברה תהפוכות בדין הישראלי. עיון בפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, מעלה כי שופטי ביהמ"ש אינם משמיעים קול אחד ביחס לנושא זה וספק אם נאמרה כבר המילה האחרונה ביחס לסוגיה זו. עם זאת, בכל הנוגע לענייננו, אין בי כל ספק שלא ניתן לשוות לחוזה שבין יקום להיפו משמעות שונה וסותרת ללשונו הברורה והחד משמעית.
פרשנות חוזה – מסגרת נורמטיבית בתמצית:
14. עד לשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת משלה בכיפת הפרשנות החוזית "תורת שני השלבים". עפ"י תורה זו, על מנת להתחקות אחר אומד דעת הצדדים, הפרשן יידרש תחילה ללשון החוזה ורק במקרה בו הלשון משתמעת לשני פנים, יפנה הפרשן לבחון את הנסיבות שאפפו את כריתת החוזה.
15. בשנת 1995 ניתן פסק הדין בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995) (להלן: "הלכת אפרופים") אשר חולל מהפך בשדה הפרשנות החוזית. הלכת אפרופים מבית מדרשו של כב' הנשיא ברק, מיסדה וקיבעה את תורת הפרשנות התכליתית הדוגלת בפרשנות חוזה בהתאם לתכליתו. במסגרת תורת הפרשנות התכליתית, ניטל המעמד הבלעדי שהיה נתון ללשון החוזה כאשר זו הייתה מפורשת ובהירה, ונקבע כי אף כאשר הלשון ברורה על הפרשן לנוע כמטוטלת בין לשון החוזה לבין נסיבותיו, על מנת להתחקות באמצעות כל אלו אחר אומד דעת הצדדים במועד כריתת החוזה.
הלכה זו הייתה נושא לדיון נוסף בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006) (להלן: "דנ"א מגדלי ירקות"), ובו היא שבה ואושררה בהרכב של תשעה משופטי ביהמ"ש העליון. יצוין עם זאת, כי במסגרת דנ"א מגדלי ירקות ביקשו חלק משופטי ביהמ"ש לחדד כי היחס ההיררכי שבין הלשון לנסיבות לא נמחה בעקבות הלכת אפרופים, וכי אף לאחריה ההליך הפרשני מעניק בכורה ללשונו של החוזה על פני הנסיבות שאפפו את כריתתו (ראו גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 517 (הוצאת נבו, מהדורה רביעית, 2019) (להלן: "שלו וצמח דיני חוזים")).