יודגש שלעניין זה אין צורך להידרש לחוזה ההעסקה הפורמאלי שנכרת בין אי.אס.די. לבין מבקרי האיכות, מועד כריתתו והאם כלל הוראת בלעדיות אם לאו. ההסדר לצרכי חוק התחרות הוא בתכתובות ששלח מר בראון למבקרי האיכות ושפורטו לעיל.
לסיכום נקודה זו, לצרכי קיומו של הסדר על-פי חוק התחרות אין צורך בהוכחת הסכמה בין הצדדים העולה לכדי חוזה, וגם אין צורך בהוכחת גמירות דעת או מסוימות. נדרש הרבה פחות מכך. די בתכתובות ששלח מר בראון למבקרי האיכות ושבהן התרה במבקרים שלא להתקשר עם מגלן, כשהדבר נתמך בהתרחשות שאירעה לאחר מכן לאורך מספר חודשים, כדי לעלות לכדי "הסדר" במשמעות שניתנה לכך בחוק ובהלכה הפסוקה.
49. אשר לרכיב השני לקיומו של הסדר כובל, ההסדר נעשה בין בני אדם המנהלים עסקים. לעניין זה יצוין למען הסדר הטוב כי כאמור, מבקרי האיכות הקנו שירותים גם כעצמאיים, ולא רק כעובדים, ועל כן אין צורך להידרש לשאלה אם גם עובדים הם "בני אדם המנהלים עסקים".
--- סוף עמוד 17 ---
הנתבעת עצמה טענה באחד הדיונים כי מבקרי האיכות הם "פרילנסרים" (עמ' 2 שורה 4 לפרוטוקול הדיון מיום 23.1.2018).
50. אשר לרכיב השלישי בדבר קיומה של הגבלה של אחד הצדדים (המכונה "יסוד הכבילה"), נפסק כי אין להשתמש ביסוד זה כדי לצמצם את תחולתו של סעיף 2 לחוק התחרות, וכי הדגש בסעיף מושם על הרכיב הבא שהוא הגבלת התחרות (עניין בן דרור, פיסקה 24; עניין שופרסל, פיסקה מ"ב: "אין לתת משקל רב מדי לניתוח יסוד הכבילה, אלא למקד את הדיון, ככלל, בשאלת הפגיעה בתחרות לפי סעיף 2(א) סיפא").
מכל מקום, יסוד זה מתקיים בענייננו. ההגבלה נעוצה בצעדי השידול שעשתה אי.אס.די. כשהתרתה במבקרי האיכות שלא להתקשר עם מגלן. לשם ההדגמה, מר בראון פנה למבקרי האיכות באומרו, "לכם אסור להשבר אפילו אם ההצעות תהיו 'קוסמות' למראית עין" [כך במקור, א.ו.], וזאת "בהתאם לסיכום ביננו" (נספח 5 לתצהירו של מר גייגר, תכתובת דוא"ל מיום 26.2.2014). מדברים אלו עולה בבירור התקיימותו של יסוד הכבילה. הכבילה היא שמבקרי האיכות לא 'ישברו', היינו, לא יתקשרו עם מגלן. זאת, אפילו אם תהינה הצעות "קוסמות" – היינו, אף אם יועלו הצעות טובות יותר מצד מגלן. ההפצרות שלא להישבר אף אם יובאו הצעות טובות יותר מצד מגלן, כפי שנעשה למשך תקופה ועד שהוחלט על חלוקת ההזמנה, הן בגדר כבילה ברורה. זאת שכן בתנאי תחרות חופשית, כל אדם חופשי לבחור בהצעה הטובה ביותר מבחינתו. הכבילה גם עולה בהתכתבויות נוספות ששלח מר בראון למבקרי האיכות שבהן התרה במבקרים, "חוזקנו באחדותנו", "אם נשאר יחד הרי שבסופו של דבר ההזמנה תצא אלינו", "אני מקווה שאף אחד לא 'נשבר' או התפתה... כוחנו באחדותנו" (נספחים 4ב ו-6 לתצהירו של מר גייגר).