72. בפסיקה ובספרות המשפטית הוכרה האפשרות שתקום למתחרה עילה בעשיית עושר ולא במשפט כלפי מתחרה אחר אם זה נהג שלא כדין. עמד על הדברים כב' הנשיא מ' שמגר ברע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ''ד מד(2) 309, 330-329 (1990) (להלן – עניין ליבוביץ):
"ייתכנו מקרים בהם התעשרותו של מתחרה... תהא בלתי צודקת. לשם ראיית התעשרות כזו כבלתי צודקת אין די, כאמור, בעצם קיומה של תחרות הפוגעת בציפייה. ההתעשרות תיחשב לבלתי צודקת בהתקיים יסוד נוסף...
היסוד הנוסף, אשר הופך את התעשרותו של המתחרה לבלתי צודקת, עשוי להיות משני סוגים עיקריים:
א) התנהגות פסולה ובלתי הוגנת של המתחרה, לרבות התנהגות נטולת תום-לב.
ב) נסיבות אחרות אשר הופכות את ההתעשרות לבלתי צודקת.
היסוד הנוסף מן הסוג הראשון מתמקד בהתנהגותו של המתחרה. תחרות חופשית אין פירושה תחרות פרועה. אין פירושה כי יכול המתחרה, בשמה ובשמו של חופש העיסוק, לעשות ככל העולה על רוחו. התנהגות פסולה ובלתי הוגנת מצדו עשויה להוות את האלמנט הנוסף שבהתקיימותו תיחשב התעשרותו כבלתי מוצדקת. כך הוא הדבר, למשל, מקום בו המתחרה מבצע, אגב התחרות, עוולה בנזיקין... מקרים נוספים בהם יסתבר כי התנהגות המתחרה אינה הוגנת עשויים להצמיח עילה בעשיית עושר לנפגע; כך עשוי, למשל, להיות משקל רב לכך שהמתחרה מגלה, באופן אחר מזה שהוצג לעיל ולאו דווקא על-ידי מעשה עוולה, התנהגות שהיא נטולת תום-לב".
ועיינו גם, ע"א 6126/92 אטלנטיק, חברה לדייג ולספנות בע"מ נ' דג פרוסט תעשיות דייג בע"מ, פ''ד נ(4) 471 (1997) (להלן – עניין אטלנטיק); ע"א 347/90 סודהגל בע"מ נ' ספילמן, מז(3)
--- סוף עמוד 24 ---
459 (1993); עוד ראו את עמדת כב' הנשיא א' ברק ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה ואח' נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ''ד נב(4) 289, 474 (1998) בדבר קיומה של עילה בעשיית עושר ולא במשפט בהינתן תחרות שאינה הוגנת.
73. ההכרה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט ביחסים שבין מתחרים מצויה גם בספרות המשפטית. המלומד עופר גרוסקופף הרחיב בחיבורו הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט 213 ואילך (תשס"ב) (להלן – גרוסקופף) על היתרונות וההצדקות להכרה בעילת תביעה הנסמכת על דיני עשיית עושר ולא במשפט ביחסים שבין מתחרים. המלומד דקל ציין בהקשר המכרזי (כרך ב, בעמ' 303): "...ייתכן שבנסיבות מעין אלה תעמוד לבעל ההצעה הטובה ביותר עילת תביעה נגד המציע שזכה במכרז בפועל מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. במסגרת זו יתבע המציע שקופח מן המציע שזכה במכרז בפועל את הרווח שהפיק האחרון מן ההתקשרות – למעשה על חשבונו של התובע". המלומדת שלו ציינה (בעמ' 203), "אפשרות נוספת להסתמך על דיני עשיית עושר ולא במשפט בהקשר זה היא לאפשר למי שהיה צריך לזכות במכרז לתבוע ממי שזכה במכרז שלא כדין את הרווחים שהפיק הלה מן ההתקשרות".