79. הרחבנו בדבר הסעד העומד לזכות התובעת. כך או אחרת, כל הדרכים מובילות לרומא: התובעת זכאית מן הנתבעת להתעשרות שעשתה הנתבעת, שהיא גם ההתעשרות שנמנעה מהתובעת והנזק שנגרם לה.
ב(5) קשר סיבתי
80. הנתבעת טוענת להעדר קשר סיבתי בין ההתנהלות המיוחסת לה לבין החלוקה שנעשתה לבסוף על-ידי משרד הביטחון שלפיה מחצית מהזמנת השירותים עברה לידיה. שוכנעתי שאין לקבל טענה זו של הנתבעת.
81. בפתח ההתייחסות לנושא זה יוער, כי בספרות המשפטית הביע המלומד גרוסקופף דעה שלפיה לאור התכלית שבהגנה על כללי התחרות, אין צורך להוכיח שאילולא פעולות הנתבע התובע היה זוכה במכרז, ודי להוכיח פגיעה בסיכוי לזכות בו (עיינו, גרוסקופף, בעמ' 299). ודאי שמבחן זה מתקיים בענייננו. אולם אין צורך לקבוע מסמרות בעמדה זו, שכן לגופו של עניין גם הוכח הקשר הסיבתי בין התנהלותה של אי.אס.די. לבין העברת מחצית מההזמנה לידיה (ומשכך, הוכח הקשר הסיבתי להתעשרותה ולנזק שנגרם למגלן).
82. מר בראון התרה מספר פעמים במבקרי האיכות שלא להתקשר עם מגלן. הוא שידלם שלא 'להישבר', שלא 'להתפתות' וכדומה. מחומר הראיות עולה שלמסרים אלו הייתה השלכה על התוצאה. מר גייגר פנה למבקרי האיכות לאחר זכיית מגלן במכרז ומסר להם שהוא מבקש להגיע עימם להסדר, וכי מבקר איכות שיעבוד עם מגלן לא יפגע (תכתובת דוא"ל מיום 5.3.2014; נספח 4 לתצהירו של מר בראון, סומן כעמ' 165). מהראיות עלה שמבנה ההתקשרות הוא כזה שלמבקר
--- סוף עמוד 27 ---
האיכות אין חשיבות רבה דרך איזו חברה יעבוד (ראו עדותו של מר בראון בעמ' 108 שורות 19-14 לפרוטוקול; עדותו של מר כץ בעמ' 56 שורה 1 ואילך לפרוטוקול). גם מר ישראל העיד שאילו הצדדים היו מגיעים להבנות לגבי התמורה, לא הייתה מניעה להתקשר עם מגלן (עמ' 123 שורות 20-18 לפרוטוקול). משכך, נראה שלא הייתה מניעה שמבקרי האיכות יסכימו לעבוד עם מגלן אם אכן תנאי עבודתם לא ייפגעו, או שלכל הפחות יבואו עם מר גייגר במגעים כלשהם. זאת בייחוד לאור ההיכרות רבת השנים בינם לבין מגלן, כך שאין מדובר בפנייה מצד גורם זר אלא מצד גורם המוכר להם היטב. העובדה שמוכנותו זו של מר גייגר לא הניבה דבר, מחזקת את המסקנה שלמעשי השידול של אי.אס.די. הייתה השפעה בפועל.
83. לזאת יש להוסיף שכאשר בסופו של דבר משרד הביטחון עשה חלוקה בין בעלות הדין (תוך שמגלן משפרת כלפי מבקרי האיכות את תנאיה ומשווה אותם לאלו של אי.אס.די., כפי שמר גייגר כבר הציע מספר חודשים קודם לכן), אז כמחצית מהמבקרים התקשרו עם מגלן ללא קושי. זאת, אף שלכאורה גם לאחר החלוקה מבקרי האיכות היו יכולים להמשיך להחזיק בעמדתם ולסרב להתקשר עם מגלן. הדבר מחזק את המסקנה שכל עוד אי.אס.די. התרתה במבקרי האיכות 'שלא יישברו' ו'שלא יתפתו', לדבר היה השלכה על כך שמגלן לא הצליחה לגייס את מבקרי האיכות לשורותיה. ודוק, ניתן להניח שלא שיפור תנאיה של מגלן ביחסיה עם מבקרי האיכות הוא שהביא לשינוי עמדתם, שכן פנייתו של מר גייגר אליהם בנושא כבר הועלתה מספר חודשים קודם לכן. העובדה שעם עשיית ההסדר עם משרד הביטחון התרצו כמחצית ממבקרי האיכות והתקשרו עם מגלן, מחזקת את הקשר הסיבתי בין רצונותיה של אי.אס.די. לבין אי-הצלחת מגלן לגייס את מבקרי האיכות לשורותיה.