לטעמי, אין הצדקה לחזור ולאמץ את הלכת עמנואל, הנוגדת את תכלית החוק ופוגעת בזכויות העובד. תכלית החוק לא השתנה ואיני רואה מקום לשנות מן הפירוש אשר ניתן לסעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית בפסק דין ארבל.
[8] חברי, השופט רבינוביץ, מסכים לעמדתי בעניין התכליות השונות של חוק חופשה שנתית והנוהג והחוק בעניין ההודעה המוקדמת ומאמץ אותן.
עם זאת, חברי רואה עצמו כבול על ידי לשונו של סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית, ומציע להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה. לטעמי, אין נכון הדבר.
ראשית, בפסק דין ארבל הצבעתי על דרך אפשרית לפירוש סעיף זה בהתאם לתכלית החוק, באופן המתיישב עם לשונו. משניתן לפרש את סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית במספר אופנים שונים, יש לבחור את הפירוש התואם את תכליתו של החוק, ומשרה הרמוניה חקיקתית עם כלל חוקי משפט העבודה המגן.
--- סוף עמוד 19 ---
לא ברור מדוע חברי מעדיף פירוש סעיף 5(א)(7) לחוק השולל מהעובד 44 ימי פדיון חופשה על פירוש אחר אפשרי, שאף לפי דעתו הינו צודק יותר.
שנית, איני רואה צורך בהעברת הסוגיה לפתחה של הרשות המחוקקת בישראל. הסוגיה הגיעה לפתחו של בית דין זה ועלינו, כרשות השופטת, להכריע בה, בכלים הפרשניים הנתונים לרשותנו, בשים לב לתכלית החוק, להיסטוריה החקיקתית, ולסביבה המשפטית בו נמצא החוק. על כך אמר המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט חשין בלשונו הציורית:
"בית-המחוקקים נמשל לבית-מאפה. בעל המאפיה הוא - והוא בלבד - יקבע מה ייאפה ואימתי ייאפה, ואולם משעה שיצא המאפה מן התנור, נסתיימה מלאכתו של האופה, ולא הוא שיקבע מה טעמו של המאפה. וכבר לימדונו חז"ל, כי אין הנחתום מעיד על עיסתו. הנמשל יידרש מאליו: בית-המשפט - ובית-המשפט בלבד - הוא שיקבע מה טעמו של המאפה, הוא שיקבע פירוש החוק מהו...". [5]
[9] חברי השופט פליטמן הסכים לתוצאה אליה הגעתי בפסק דין ארבל, אך הוסיף ונימק כדלקמן:
"השופט י. פליטמן -
הנני מסכים לתוצאה אליה הגיע הנשיא בפסק-דינו, אולם אבקש להוסיף. ... סעיף 5 לחוק חופשה שנתית... עניינו אחד - קביעת הזכאות לימי החופשה של העובד במהלך תקופת העבודה ביחס לימים שאינם ימי עבודה בפועל כימי מחלה, מילואים, אבל והודעה מוקדמת. חישוב מספר ימי החופשה המגיעים לאור האמור מתגבש ומסתיים במועד סיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ולא לאחר מכן.
התשלום בגין פדיון ימי חופשה הינו רק התרגום הכספי (על פי סעיף 13 לחוק) של ימי החופשה המגיעים כפי שהסתכם מנינם במועד סיום קשר העבודה בין הצדדים.