הבקשה הוגשה בשם שלושת תתי קבוצות בעלי מניות המיעוט בבנייני האומה האוחזים בכל מניות הבכורה, מניות למוכ"ז ובמניות מיוחדות.
הזכויות הצמודות למניות אלה שונות, כפי שפורטו בסעיפים 14-16 לבקשה. כך, למשל, מניות הבכורה זכאיות לקבל דיבידנד מבוקר ומצטבר של 4% לשנה על ההון הנומינאלי הנפרע; יש להן זכות להשתתף בהצבעה חשאית באסיפה הכללית ולמנות 4 דירקטורים מתוך 20.
--- סוף עמוד 15 ---
למניות למוכ"ז יש זכות לקבל דיבידנד מצטבר ומבוקר בשיעור 2.5% לשנה על ההון הנומינאלי שלהן, לאחר מניות הבכורה ולפני מניות היסוד המניות המיוחדות והמניות הנפדות.
לבעלי מניות למוכ"ז אין זכות למנות דירקטורים ואין להם זכות לקבל הודעות על אספות כלליות או להשתתף או להצביע בהן.
דין המניות המיוחדות ביחס לדיבידנד הוא כדין מניות היסוד.
מניות אלה אינן מקנות לבעליהן זכות לקבל הודעות על אספות כלליות או להיות מיוצגים בדירקטוריון.
עוד נטען בתגובה לבקשה כי לא מדובר למעשה בקבוצה.
בסיכומי המבקשים לא ניתנה התייחסות של ממש לעניין הקבוצה המיוצגת, אלא שבסעיף 61 לסיכומים נעשתה הפנייה לתשובה ולבקשה.
בהקשר זה יש אכן לקבל את הפניית המשיבות לאמור בע"א 172/98 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה.
בסעיף 6 לפסק הדין התייחס הנשיא שמגר לטענות שנזנחו בסיכומים.
הנשיא ציין את הנושאים שנזנחו על ידי המערערת, אם כי בשולי הסיכומים נאמר על ידה כי היא חוזרת על הטענות המפורטות בכתב הערעור, בסיכומים דלמטה ובכתב ההגנה.
לדברי הנשיא "אין בכך כדי למלא אחר הדרישה לסכם את טענותיו של בעל דין בערעור ואין לנו אלא לחזור ולהתריע נגד התופעה של טיעון על דרך ההפניה".
מכאן עולה כי הפנייה זו בלבד של המבקשים לטיעונים בבקשה ובתשובה, למרות התייחסות מפורשת של המשיבות לטענות אלה במסגרת התגובה לבקשה - דינם כדין זניחת הטענות.
גם לגופו של דבר, קיים קושי משמעותי בהגדרת הקבוצה המיוצגת במסגרת בקשת האישור.
המבקשים אינם אוחזים במניה מיוחדת מכל סוג שהוא. לכן, ברור כי אף לא לאחד מהם קיימת עילה אישית או ייצוגית לגבי המניות המיוחדת אשר נכללו בתת הקבוצות המרכיבות, לכאורה, את הקבוצה המיוצגת לטענת המבקשים.
כמו כן, מתצהירו של שחם עולה, כאמור, כי מניות אלה הוקצו כולן לחברת תערוכת העשור, בתמורה לעבודות פיתוח ובנייה שבוצעו על ידה בבנייני האומה לצורך תערוכת העשור למדינת ישראל, אשר נערכה בבנייני האומה בשנת 58'.