צ. כהן מוסיפה, כי אפילו במקרה בו בעלי מניות הרוב מרוקנים את החברה במסווה של שכר, עילת הקיפוח הקמה לבעל מניות המיעוט בגין התנהלות זו אינה בגין אי חלוקת הדיבידנד, אלא בגין ההוצאה הבלתי סבירה על שכרם של נושאי המשרה - אם זה, אכן, עולה על המקובל בשוק (כרך ב' עמ' 151-150).
כאמור לעיל, הנתונים שנמסרו בעניין שכרו של הנתבע ודמי הניהול שקיבל לא נסתרו על ידי התובע, ולא ניתן לקבוע כי הנתבע משך מקופת יאסו שכר בלתי סביר בסכומו או בתנאיו.
חביב סגל מבהירה בספרה, בעמ' 598, כי בחברות פרטיות עלולה אי חלוקת דיבידנד לפגוע באינטרסים של המיעוט, שכן אין למיעוט כל דרך אלטרנטיבית לממש את הרווחים על השקעתו בחברה:
"במילים אחרות כל אימת שבעלי השליטה בוחרים שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, הרי שהדבר דומה להיוון חלקו של המיעוט בחברה, בהתאם לנזילותן של המניות".
עם זאת, נאמר על ידה כי בתי המשפט לא הכירו במדיניות אי החלוקה לכשעצמה, כפעולה הכרוכה בקיפוח המיעוט. רק כאשר למדיניות אי החלוקה מצטרפת פעולה המכוונת לחלוקת רווחים בצורה לא שוויונית, יתערב בית המשפט לטובת המיעוט. ההוראות השונות של חוק החברות המטילות על בעל מניות חובה להימנע מלקפח בעלי מניות אחרים, וההוראה המטילה חובת הגינות על כל בעל מניות הנמצא בעמדת
--- סוף עמוד 21 ---
כוח – די בהם "... על מנת למנוע אסטרטגיה של אי חלוקת דיבידנדים, אשר אינה נתמכת בצרכים כלכליים אמתיים של החברה להעביר את רווחיה להשקעות חוזרות" (עמ' 611-612).
בע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (פורסם בנבו, 28.5.2012) (להלן: "עניין גדיש") נקבע כי "ככלל, הימנעות מחלוקת דיבידנד בחברה מרוויחה איננה טענה שבכוחה לבסס, לכשעצמה, עילת תביעה בגין קיפוח... יחד עם זאת, טענה שעניינה אי חלוקת דיבידנד, עשויה בהצטרפה לגורמים נוספים בעלי משקל משמעותי, להוביל למסקנה כי החברה נוהלה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות או של חלקם..." (ס' 28 לפסק דינה של כב' הנשיאה (בדימוס) בייניש). באותו עניין הייתה אלסינט חברה ציבורית בעלת פעילות עסקית שהקיפה מגוון תחומים.
במקרה שלפניי, נראה כי לא הייתה קמה לתובע טענת קיפוח כנגד בעלי המניות של יאסו בגין חלוקת הדיבידנד הנמוך לשיטתו, ככל שהוא נובע מתשלומים אשר התקבלו על ידי הנתבע.
ראשית, ס' 9.4 להסכם המייסדים של יאסו קובע כדלקמן:
"כן, מוסכם בין הצדדים, כי החברה תאמץ מדיניות חלוקת דיבידנדים לפיה החברה תחלק מדי שנה 10% מרווחיה הראויים לחלוקה, וזאת בכפוף לכך שתזרים המזומנים של החברה יאפשר זאת. יחד עם זאת, ניתן יהיה לקבוע בהסכמה משותפת של הצדדים, כי בשנה מסוימת יחולק דיבידנד בשיעור נמוך או גבוה יותר מפעם אחת בשנה או שלא יחולק דיבידנד כלל".