24. המבקש הוסיף וביקש כי בית-המשפט יורה על שחרורו מכל מחויבות וערבות שהמשיבים יצרו בשמו ובניגוד לרצונו. הוא התייחס בהקשר זה לרכבי החברה שהמשיבים מוסיפים להחזיק בהם מכוח ערבויות עליהן הוא חתם כאשר שימש כמנכ"ל החברה. למרות זאת טוענים המשיבים כי חתימתו היא כבעל-מניות בחברה.
עוד חזר והמבקש ועתר כי בית-המשפט יורה למשיבים להימנע מביצוע דילול אלא-אם-כן הדילול ייעשה בהתאם לשווי החברה שהוא לפחות כערך הפטנט שהמבקש ורעייתו העבירו לה. כן הוא עתר כי תועבר לו רשימת חובות החברה, מי אישר אותם והזמנת עבודה חתומה ומאושרת ביחס אליהם.
השלמת טיעון מטעם המשיבים 2-4
25. למשיבים 2-4 ניתנה, לבקשתם, אפשרות להגיש השלמת טיעון נוספת בתגובה לטענות המבקש בתגובתו לתשובה. במסמך זה חזרו המשיבים על התמונה הכוללת, על מצבה של החברה ועל ההכרח בהשקעה נוספת – שאם לא תתבצע, החברה תיכנס להליכי חדלות פירעון. כן חזרו המשיבים על עמדתם ביחס לחוסר תום-הלב של המבקש.
דיון
26. החלטה זו ניתנת במהלך מגפת הקורונה, כאשר מטעם זה לא התקיים בה דיון בעל-פה, ובהסכמת הצדדים היא ניתנת בהתאם לבקשה ולתגובות.
אקדים ואציין כי אני סבורה כי אין לקבל את הבקשה ככל שהיא נוגעת לסעד בו התבקש מידע נוסף שהמבקש עתר לקבל. בקשה כזו איננה בקשה דחופה, והמבקש רשאי להעלותה במסגרת בקשה לגילוי מסמכים שהוא יהיה רשאי להגיש. יחד עם זאת, מוצע כי המשיבים יעבירו למבקש את המידע המבוקש על-ידיו. לגישתם, מידע זה נמסר במסגרת האספה הכללית של החברה שהמבקש לא השתתף בה. אין לכאורה מניעה – גם לגישת המשיבים - למסור אותו גם למבקש בלא צורך בהגשת בקשה נפרדת לצורך כך. מסירה כזו של מידע עשויה לקדם את ההליכים בתביעה ולאפשר לצדדים לשקול אפשרות של הידברות עניינית ביניהם.
27. בקשה נוספת שלה עתר המבקש נגעה לשחרורו מהערבויות שהוא חתום עליהן. מדובר בערבויות לליסינג של שתי מכוניות, שהמשיבים טענו כי המבקש חתום עליה יחד עם מר גורדין, וזאת בהיותם שני בעלי-המניות היחידים בחברה שהם ישראלים.
אני סבורה כי מאחר שהמבקש אינו עושה שימוש במכונית של החברה, יש לקבל את בקשתו ולבטל את הערבות שהוא חתום עליה וזאת תוך 10 ימים מהיום. ככל שגורם אחר מבקש להמשיך לעשות שימוש במכונית של החברה – הוא יוכל לערוב להתחייבויות לחברת הליסינג במקום המבקש.
28. הנושא העיקרי שבגינו הוגשה הבקשה הוא ההחלטה אודות ההשקעה הנוספת בחברה. כבכל בקשה לסעד זמני, יש לבחון גם בבקשה דנן שתי שאלות עיקריות – את הסיכויים לכאורה שטענות המבקש יתקבלו, ואת שאלת מאזן הנוחות.