לא ארחיב בדבר חשיבותם של תנאי סף במכרזים שהרי הדברים ידועים. בראש ובראשונה אזכיר כי תנאי הסף באים להבטיח את התקיימות עקרון השיויון, שהוא עקרון יסוד בדיני המכרזים (עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' אבראהים (2003); עת"מ (חי') 20867-03-18 לסיכו בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (2002)).
על חשיבות העמידה בתנאי הסף במועד שנקבע במכרז עמד בית המשפט העליון לא פעם, וכך אמר:
"עמידה בתנאי סף במכרז כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות. תנאי הסף הם תנאים שעל כל המשתתפים המגישים הצעה במכרז לעמוד בהם באופן שוויוני. תנאי חיוני להשתתפות במכרז הוא בדרך-כלל מעצם טיבו תנאי מהותי, שכן בהיעדרו אין המשתתף המציע יכול לעבור את סף המכרז, בייחוד כאשר מדובר בתנאי שאי-קיומו פוגע בעקרון השוויון."
(עמ"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב פ"ד נו (5) 941.
30. אי עמידה בתנאי סף מחייבת את ועדת המכרזים לפסול את ההצעה. שיקול הדעת של הוועדה באשר לאי קיום תנאי סף, ככל שהוא קיים, מצומצם ביותר. עם זאת, התגבשה בפסיקה גישה המבחינה בין תנאי סף מהותי לתנאי סף טכני. כך למשל אמר בית המשפט בעניין עת"מ 403/02 חיים ישראלי ובניו בע"מ נ' מועצה אזורית מטה אשר (2002):
"תנאי סף הוא תנאי חד-משמעי, שאין בו אלמנט של הערכה או כימות ושקיומו נדרש בשלב שלפני פתיחת תיבת ההצעות.
אמנם כאשר תנאי הוא תנאי סף קיימת הנחה שהוא תנאי מהותי, אך הנחה זו אינה מתממשת תמיד, ויש מקרים שבהם הגיון הדברים יחייב קביעה שעל-אף היותו של תנאי תנאי סף – הוא בעל אופי טכני בלבד, וכל מטרתו היא להקל את הטיפול במסמכי המכרז. כידוע, ההבחנה בין תנאי מהותי לטכני נעשית על-פי השאלה אם הפרת התנאי פוגעת בעקרון השוויון. תנאי שהפרתו אינה פוגעת בעקרון השוויון והתחרות ההוגנת ייחשב בדרך-כלל כתנאי טכני בלבד ..."
31. בענייננו מדובר בתנאי סף בטיחותי ומהותי, שאינו ניתן לכימות או להערכה, ולא בכדי סירבה הוועדה לקבל את הצעת מנוליד כפי שהוגשה. מכאן גם שלא הייתה לוועדה הסמכות לפגוע בעקרון השיויון ולאפשר קיום התנאי לאחר המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות.
שאר טענות
32. פרשנות תנאי המכרז
העיריות טענו כי ההוראה הדורשת בדיקת תא"מ ניתנת לשני פירושים סבירים. אפשר לפרשה כדורשת בדיקה אחת לגוף התאורה הפיסי, בין בבידוד רגיל בין בבידוד כפול, שלפיכך יש לנקוט בפירוש המקיים את ההצעה. איני סובר שזה המקרה. ראשית מדובר בעניין שבבטיחות. שנית, המכרז עצמו הבחין בין שני סוגי הבידוד בכך שדרש גופים משני סוגים: גם CLASS I וגם CLASS II. אין בכך שההבדל היחיד ביניהם הוא הבידוד כדי לבטל מעיקרא את הצורך בהמצאת אישור תא"מ לשני הסיווגים של הגופים, אפילו מדובר באותו גוף פיסי, שהרי בכך טמון ההבדל שבין שני סוגי הגופים שנדרשו במכרז. שלישית, הוראת ס' כ"ג3 בפרק 3 של המפרט הטכני (שהובאה לעיל) קובעת: "הקבלן יהיה מחויב באספקת גוף התאורה אשר הציג במסגרת הצעתו. הקבלן לא יורשה לבצע כל שינוי במפרט הגוף אשר הציע". צא ולמד כי אפילו הגיש המציע את אותו גוף בשני הסיווגים, הרי ששינוי הבידוד שבו נאסר עליו, אלא אם הגישו מלכתחילה כגוף בסיווג אחר (ואין צריך לומר שהגיש בקשר עמו אישור נפרד לתא"מ).