--- סוף עמוד 60 ---
רגל, עשויים גם הם להוות 'מועד קריטי'. על 'המועד הקריטי' להיקבע ממקרה למקרה, לפי נסיבות העניין, ואין באמור אלא משום הדגמת מצבים אפשריים של 'מועדים קריטיים'. ב'מועד הקריטי' מתגבש השיתוף בשאר הנכסים. עד ל'מועד הקריטי' הלכת השיתוף אמנם 'מרחפת' על כלל הזכויות והחובות, כעין שעבוד צף, אך היא מתגבשת רק ב'מועד הקריטי' ".
336. מהי המשמעות המעשית והמשפטית של דרך זו?
על כך משיב הנשיא ברק, בהמשך פסק דינו (פרשת שלם, שם, בפיסקה 29):
"29. על פי גישת הביניים, השיתוף בכלל הזכויות והחובות (למעט הנכסים המשפחתיים) הוא בבחינת שיתוף קנייני דחוי, המתגבש רק ב'מועד קריטי'. אין בו הקנייה מיידית של זכויות בן הזוג האחד לבן הזוג האחר. הלכת השיתוף, על פי גישת הביניים, אינה משמיעה שיתוף מיידי ומלא, ספציפי ביחס לכל נכס ונכס, במהלך היומיומי של חיי הנישואין. היא אף לא משמיעה ניהול משותף, ברמה היומיומית, של נכסי הרכוש המשותף. ב'מועד הקריטי' מתגבש השיתוף בכלל הזכויות והחובות. הוא מזכה כל אחד מבני הזוג במחצית מהזכויות שתחת השיתוף, לאחר פירעון החובות. השיתוף הוא ביחס למסת הנכסים כולה".
337. ובהמשך, אומר הנשיא ברק (שם, בסיום פיסקה 29):
"אכן, התגבשות השיתוף ופירוקו נעשים כמכלול שלם עם התרחשות האירוע הקריטי. במועד זה מופעל המשפט הפרטי, ומכוחו הופך בן הזוג השני לבעל נכסים או זכויות, לפי העניין".
338. כיצד, בפועל, באה קונסטרוקציה זו לידי ביטוי ביחס לחובות, שהוא הנושא המרכזי המעניין אותנו בפסק דין זה?
על כך משיב הנשיא ברק (שם, בפיסקה 35):
"35. עם גיבוש השיתוף ובהינתן הסכמת הנושה, מחצית החוב עוברת לבן הזוג השני. השיתוף בחובות מקים יריבות ישירה בין שני בני הזוג לבין הנושה. בהעדר הסכמת הנושה, המחאת החבות אינה תקפה כלפיו ולנושה זכות נגד בן הזוג שהתחייב כלפיו ישירות. אין הוא רשאי לתבוע את בן הזוג האחר. עם זאת, במערכת היחסים הפנימית בין בני הזוג, נוצרת התחייבות
--- סוף עמוד 61 ---
(אובליגטורית) של בן זוג אחד כלפי בן הזוג האחר ליטול על עצמו מחצית מן החבות".
339. אם ניישם דברים אלה למקרה שבפנינו, ברור כי הבנק מעדיף לראות כבעל דברו את האישה, המבקשת, בלבד, ואין הוא צריך להרחיק מעבר לנכס הממושכן. לפיכך, זכות הבנק לגבות את החוב של הבן וחברותיו מן הנכס, אינה נפגעת בשל זכויות הבעל, שכן הבנק יכול לטעון כי אין הוא מסכים להמחאת החבות, שאינה תקפה כלפיו, ולכן ממשיכים ההליכים הישירים בין הבנק לבין המבקשת, ולבעל אין כל יכולת להתערב בהליכים אלה.