--- סוף עמוד 4 ---
לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). המשיב טוען כי אי צירוף של תצהיר תומך מטעם המבקש לבקשה לסילוק על הסף מחייב את מחיקתה של בקשה זו.
2. בנוסף לטענה הפרוצדורלית ציין המשיב לגופם של דברים כי טענותיו בכתב התביעה מופנות לפעולות ולמחדלים אשר בוצעו על-ידי המבקש - הן כנושא משרה בתאגידים המהווים את המשיבות הפורמליות 1 ו-2, והן כאדם פרטי. לשיטתו, המבקש הוא זה שיסד וניהל את המשיבות הפורמליות, הוא שהצביע באסיפות הנושים, והוא בעל האינטרסים האישיים בהן בהיותו בעל מניות המחזיק במניותיהן באופן אישי.
זאת ועוד: על-פי טענת המשיב, המבקש פעל במטרה לנשלו מזכויותיו ומכספים המגיעים לו כדין חרף היכרותם, חרף קיומו של ההסכם לשיתוף הפעולה, ועל אף שכל העובדות התומכות בטיעוני המשיב היו ידועות לו באופן אישי מתוקף ההתקשרויות עם המשיב אשר הוא עצמו טרח על קיומן וביצוען.
ד. דיון והכרעה
1. העדר תצהיר תומך לבקשה
1. תחילה אתייחס לטענה המקדמית שהעלה המשיב לפיה יש לדחות את הבקשה לסילוק התובענה על הסף מאחר והמבקש לא צירף תצהיר מטעמו לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לה, וזאת בניגוד להוראת תקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי.
אין בידי לקבל טענה זו. עסקינן בבקשה הנסמכת על עובדות שנטענו בכתב התביעה אשר לא הוכחשו בכתב הגנתו של המבקש, ומשכך - אין כל צורך להמציא תצהיר אשר יתמוך ויאמת עובדות אלו.
יתר על כן: בקשתו של המבקש מבוססת רובה-ככולה על נימוקים משפטיים שעניינם ניתוח העובדות המתוארות בכתב התביעה על יסוד פרשנות הפסיקה לעילות הסילוק על הסף מחמת "העדר עילה" ו"יריבות".
באופן דומה פסק בית המשפט העליון בע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ' א' (בפירוק) ([פורסם בנבו], ניתן ביום 14.09.03) כדלקמן: "במידה והעובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה, או ממסמכים אחרים אשר בפני בית המשפט, אין צורך בתצהיר" (סעיף 6) (ההדגשה אינה במקור – ב.א.).
דוגמא נוספת ניתן למצוא בע"א 466/89 יאיר ותמר צברי נ' יואל ושונה מסוארי, פ"ד מה(1), 177, שם נדחתה הטענה כי היה על המבקש לתמוך את הבקשה לפיצול הסעדים בתצהיר, ונקבע: "אין צורך בתצהיר ... אלא לשם אימות העובדות המהוות יסוד לבקשה (תקנה 241 ב'). בקשה שהעלתה בשלב הסכומים כשכל העובדות כבר ידועות, אינה
--- סוף עמוד 5 ---