--- סוף עמוד 6 ---
העובדות שטען להן לא יוכל לזכות בסעד שביקש, ניתן יהיה לקבוע שכתב התביעה אינו מראה עילה (ראו: ד"ר יואל זוסמן, שם, עמ' 383-384). לפיכך ולצורך הדיון בלבד אצא מתוך הנחה כי המשיב הוכיח את העובדות הנטענות בכתב תביעתו.
על-פי טענת המבקש, גם אם יוכחו טענות המשיב אין בכך כדי ליצור חבות אישית כלפיו, שכן על המשיב להוכיח שהתקיימו כל התנאים שבדין המצדיקים ייחוס אחריות אישית לאורגן או לנושא משרה בחברה.
3. עיון בכתב התביעה מלמד כי ניתן לתמצת את עיקר המעשים המיוחסים למבקש בפסקאות הבאות:
"הנתבע 3 היה המנהל, המפקח, השותף, היועץ, המסייע והאחראי בין בעצמו ובין כשלוחה של הנתבעת 1 (המשיבה הפורמלית 1 – ב.א.) בכל ההתנהלות והפעילות שהיתה לנתבעים מול התובע" (סעיף 11 של כתב התביעה).
"הנתבעים 1-3 הפרו בצורה בוטה את התחייבויותיהם החוזיות כלפי התובע והפרו את זכויות היוצרים החומריות והמוסריות של התובע ..." (סעיף 40 של כתב התביעה).
"הנתבעים 1-3 נישלו את התובע מזכויותיו הקנייניות במניות המגיעות לו ואף נמנעו מלשלם לתובע את חלקו בהכנסות הפרסום ..." (סעיף 41 של כתב התביעה).
"כנושא המשרה הבכיר ביותר בנתבעות 1 ו-2 וכמי שמורה, מנחה ומקבל החלטות בנוגע לפעילותן, היה על הנתבע 3 לפעול ולמנוע את הנתבעת 1 מלהפר את ההסכם ואף למנוע מהנתבעת 2 מלהפר את זכויות היוצרים של התובע. משלא עשה כן, חב הנתבע 3 בהפרת הזכויות של התובע על כל פניהן: קנייניות, חוזיות, נזיקיות ומעין חוזיות הן באופן אישי והן כמעוול במשותף יחד עם הנתבעות 1 ו-2 כמשמעות הדבר בסעיפים 11 ו- 12 לפקודת הנזיקין" (סעיף 62 של כתב התביעה) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
"במיוחד מוטלת חבות אישית על הנתבע 3 בגין כל אחד ואחד מן הפרסומים של הכתבות המפרות היות שלנתבע 3 ידיעה ממשית וברורה באשר לזכויותיו של התובע ביצירותיו המקוריות" (סעיף 63 של כתב התביעה) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
(א) המתווה הנורמטיבי – אחריות נזיקית אישית של נושאי משרה
4. הנחת היסוד בדיני התאגידים היא כי חברה הינה אישיות משפטית נפרדת וגם במישור דיני הנזיקין לא מייחסים את פעולות האורגן שבוצעו בשם החברה לאורגן עצמו. יחד עם זאת: על-פי מודל האחריות האישית, היותו של פלוני אורגן של החברה אינו מקנה לו
--- סוף עמוד 7 ---
חסינות בנזיקין. ראו דברי כב' השופט (כתוארו דאז) מ' שמגר בע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' נגד יואל אורן, פ"ד לה(4), 253, עמ' 256: