--- סוף עמוד 8 ---
של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. אבחנה זו חשובה היא, שכן האחריות האישית מוטלת על האורגן על-פי קנה המידה הרגילים להטלת אחריות במשפט האזרחי" (סעיף 42).
(ב) יישום ההלכה במקרה הנוכחי
5. לנוכח הנסיבות העובדתיות המפורטות בכתב התביעה ובהסתמך על ההלכות המנחות, כפי שנפסקו על-ידי בית המשפט העליון, המאפשרות לייחס אחריות אישית בנזיקין לנושא משרה בתאגיד – סעד לו עותר המשיב בכתב תביעתו, אני סבור כי כתב התביעה בנוסחו הנוכחי אכן מגלה עילה לכאורה כלפי המבקש. למותר לציין כי בשלב זה אין בקביעה זו משום נקיטת עמדה לגבי נכונותן של הטענות הנטענות בכתב התביעה.
במידה והמשיב יצליח להוכיח לאחר שמיעת הראיות בתיק זה כי המבקש היה זה שדרכו בוצעה ההתקשרות שבינו לבין המשיבה הפורמלית 1 החל מהשלב הטרום חוזי ועד להפרתו הנטענת של ההסכם לשיתוף הפעולה, וכי במסגרת פעולותיו אלה ניהל המבקש משא ומתן עם המשיב בחוסר תום לב, פעל בניגוד להתחייבויות המוטלות עליו על-פי כל דין, תוך גרימה של הפרת ההסכם לשיתוף הפעולה, וכל זאת - מתוך מודעות מלאה למעשיו, אגב הצגת מצגים כוזבים ומטעים כלפי המשיב, ומבלי למסור דיווחי אמת בזמן אמיתי למשיב – ייתכן וניתן יהיה לקבוע כי במקרה כזה הוא ביצע עוולות כלפי המשיב הן באופן עצמאי והן כמעוול משותף יחד עם המשיבות הפורמליות.
מן המקובץ לעיל עולה כי המסכת העובדתית והפעולות המיוחסות למבקש, אם יוכחו, עשויות להוביל, כפועל יוצא, לחיובו של המבקש באופן אישי. בנסיבות אלה נחוץ בירור עובדתי ומשפטי אשר יאפשר לצדדים להעלות טיעוניהם לעניין אחריותו האישית הלכאורית של המבקש, בגדרו יוכלו הצדדים להציג לפני בית המשפט עדים, ראיות ואסמכתאות לביסוס ולתמיכה של טענותיהם הענייניות בנושאים השנויים במחלוקת בתיק זה.
6. בהקשר זה ראוי להוסיף כי אין מוחקים תובענה אף אם נפל בה פגם כל עוד ניתן לתקן פגם זה. לפיכך, ככל שהמבקש מתקשה להתגונן מפני טענות "כלליות" או "סתמיות" המופנות כלפיו בכתב התביעה (כטענתו וכהגדרתו), יכול הוא לפנות בבקשה לחייב את המשיב להמציא לו פרטים נוספים וטובים יותר המבהירים ומחדדים את עילות התביעה כנגדו.
(ג) הרמת מסך ההתאגדות
7. למעלה מן הדרוש, אך בהתחשב בטיעוני המבקש בבקשה, אני סבור כי אכן ראוי להתייחס בקצרה לסוגיה של "הרמת מסך ההתאגדות".
כידוע, סעיף 6 של חוק החברות התשכ"ט-1999, קובע מנגנון משפטי שזו לשונו: