78. קושי שישי, לנוכח גרסת יהודה שהוכחשה ע"י זאב, ובהעדר עדים אחרים לחתימתה הנטענת של זאב בנוכחות יהודה, בימ"ש הורה על הגשת דוחות איכון של יהודה וזאב ביום החתימה הנטען. מהדו"ח של זאב עלה ששהה במשרד התובעת ביום החתימה בשעה שמונה בערב. יהודה הגיש תחילה דו"ח לפיו אין נתונים לגבי אותו יום. כאשר בימ"ש דרש הסבר, הוגש דו"ח ממנו עלה שיהודה לא היה במשרד התובעת בפסגת זאב בשעה שמונה בערב.
79. התובעת טענה בסיכומיה כי אין לשלול שזאב הגיע למשרד כשעה קודם לכן. אולם, בשעה 18:20 הטלפון הנייד של זאב אוכן במעלה אדומים ואילו בשעה 19:37 הטלפון הנייד של יהודה אוכן בגינות סחרוב. בשים לב למרחק בין מעלה אדומים שממוקמת מזרחית לירושלים ובין המשרד בפסגת זאב והמרחק בין המשרד בפסגת זאב ובין גני סחרוב, דרומית לפסגת זאב, ולעומסי התנועה מסביב לירושלים בשעת ערב, הסיכוי שהם נפגשו קלוש, עד לא קיים.
80. התובעת לא חקרה זאב בסוגיה זו, למרות שדו"ח האיכון היה לפניה בעת חקירתו וגם לא ביקשה לשוב ולחקור זאב, לאחר שקיבלה דו"ח האיכון המתוקן של יהודה.
81. לא זו אף זו, יהודה העיד בעמוד 109 בשורה 2 שזאב חתם לפניו בצהריים.
82. קושי שביעי, גב' פקר שקיבלה הפקס בו הועברה הערבות אישרה בחקירתה בעמוד 125 משורה 17 כי הפקס התקבל בשעה 18:36
"ש. הוא הגיע ב 18.36, איך הדפסת אותו?
ת. אז למחרת כנראה הדפסתי אותו, לא זוכרת את השעה של ההדפסה"
אולם, כאמור לעיל, יהודה העיד כי זאב חתם בצהרים. כמו כן, זאב אוכן בשעה 18:20 במעלה אדומים.
83. קושי שמיני, בימ"ש לא מצא תשובה מניחה הדעת לתוכן שני מכתבים של התובעת מהם עלה כי הערבות לא נחתמה ביום 30.10.16.
84. לפי מכתב מיום 28.12.16 התובעת טרם קיבלה הערבות באותו מועד שכן גב' פקר, עובדת של התובעת, כותבת לגב' שטרייה, עובדת אחרת של התובעת, "בנוסף ישלח ערבות אישית". עמיר נשאל על כך בעמוד 85 משורה 19:
"ת: את מה שאמרתי קודם. כי הערבות כבר הייתה אצלנו לפחות על פי, גם הזיכרון וגם התיעוד של הדברים וגם הכיתוב של הפקס ב- 30 באוקטובר, היא כבר הייתה ברשותנו.
ש: אוקיי, תאמר לי,
כב' הש' הדר: יש איזה ערבות נוספת ששושני נתן, יותר מאוחר?
העד, מר בן- צבי: אני לא מכיר, אני יכול לשער, אבל,"
85. לפי מכתב מיום 9.1.17 גב' פקר כותבת לגב' שטרייה: "היום אמור לשלוח אלי כתב ערבות חתום". עמיר התבקש להסביר גם תוכן מכתב זה ולהלן תשובתו בעמוד 85 משורה 2:
"עו"ד חן: שביום ה- 9 לינואר נשלח מייל על ידי לביאה שהיא מציינת ששושני אמור לשלוח לה כתב ערבות אישית, מה אתה אומר על כך?
העד, מר בן- צבי: אני אומר על כך שאני לא מכותב על המייל הזה,
עו"ד חן: אוקיי.
העד, מר בן- צבי: הפשר שלו לא ברור לי, כי ערבות אישית התקבלה אצלנו עוד ב- 30 באוקטובר, זאת אומרת היא כבר הייתה בידנו."
86. גם גב' ביטון לא ידעה בחקירתה בעמוד 124 משורה 18 להסביר תוכן המכתב מיום 9.1.17:
"ש. מה זה הערבות מ 9.1, היתה לכם ערבות?
ת. למיטב זכרוני הערבות הגיעה בצורה לא קריאה ואז היא ביקשה שישלח קריא יותר. בספטמבר היו ההתקנות ובסיום קיבלנו את השיקים, כשבית המשפט שואל אותי מתי לראשונה הגיעה הערבות אני אומרת שאיני יודעת להגיד."
87. גב' שטרייה לא זומנה ע"י התובעת להעיד כדי להסביר תמיהות אלה. זאת, על אף שהמכתבים הוגשו ע"י התובעת כחלק מראיותיה. יהודה שלל בעמוד 11 מסירת ערבות נוספת לתובעת.
88. רק לגב' פקר היה הסבר לתוכן המכתב מינואר בעת שנחקרה בעמוד 127. היא טענה לראשונה שהכוונה לשליחת ערבות תקינה. כשנשאלה מדוע לא צוין שרק צילום תעודת הזהות לא תקין, לא היה לה מענה מניח הדעת.
89. קושי תשיעי, בשונה מהמכתבים מדצמבר וינואר אין התכתבות דומה עובר למועד החתימה הנטען על הערבות. עמיר נשאל על כך בעמוד 88 משורה 3:
"עו"ד חן: תאמר לי, שאלה אחרונה. יש לך תיעוד שאתם מבקשים מגולדשטיין, שושני, הנתבעת 1, לשלוח לכם כתב ערבות אישית ביום ה -30.10.2016.
העד, מר בן- צבי: שאלה שצריך לבדוק אותה. אני מניח שיש פה תיעוד לזה בתוך מערכת המחשוב שלנו."
90. לנוכח האמור לעיל, בימ"ש לא האמין לגרסת יהודה כי זאב חתם כביכול בנוכחותו על הערבות.
חוו"ד של מומחה להשוואת כתב יד
91. עוד לפני שנולדה הגרסה של התובעת כי זאב חתם בנוכחות יהודה, היא ביקשה מבימ"ש למנות מומחה להשוואת כתב יד ובימ"ש מינה מומחית מטעמו. כאמור לעיל, חוו"ד שהגישה המומחית קבעה ברמת סבירות נמוכה כי זאב חתם על הערבות. המומחית הסבירה הדרוג הנמוך בכך שהתובעת מסרה לה צילום של הערבות. התובעת ייחסה בסיכומיה, משקל רב לחוו"ד של המומחית.
92. אולם, בדיקה של צילום במקום מסמך מקור פוגעת ביכולת להגיע למסקנה ברמה גבוהה שכן לא ניתן לבדוק לחץ שהפעיל החותם.
93. כאן המקום לציין שהמומחית לא קיבלה מסמך מקור שכן הערבות החתומה הועברה אל התובעת בפקס והתובעת מעולם לא קיבלה מסמך מקור. גם יהודה לא צרף לתצהירו מסמך המקור עליו חתם, לגרסתו, גם זאב.
94. המומחית מטעם בימ"ש אישרה בעמ' 41 משורה 8 שכאשר אין לפני המומחה המסמך המקורי עליו לנהוג בזהירות רבה:
"ש: אבל, נכון שבפסקי דין נכתב שכשבודקים מסמך שהוא העתק אז צריך ממש לבדוק את זה בזהירות רבה ולהסיק מסקנות זהירות, נכון?
ת: יש פסקי דין ואני בגישה הזאת שצריך כן, המומחה צריך לציין את זה בחוות הדעת ולא לתת דירוג למסקנה בדרגה הגבוהה ביותר כשלא היה לו את המסמך המקורי. יחד עם זה יש פסקי דין גם של העליון, יש לי אותו באיזה מקום. שכן מאשרים לבדוק, להסתמך על מסמך מצולם, אני מיד אמצא את זה."
95. בשונה מעמדת זאב בסיכומיו, בימ"ש לא שולל הסתמכות על חו"ד שהוכנה על יסוד צילום. אולם, בימ"ש מסכים עם זאב, שבמצב זה יש לנהוג בזהירות רבה ולהביא בחשבון ראיות נוספות, ככל שישנן. לענייננו, אכן ישנן ראיות נוספות וכבדות משקל לפיהן, לא זאב חתם על הערבות. נוסף לכך, העובדה שיהודה, העד מטעם התובעת, לא העמיד את הערבות המקורית שלגרסתו נחתמה בנוכחותו ונשלחה בפקס לתובעת, יוצרת קושי לעצם התבססות התובעת על המסמך שנבדק מכח כלל הראיה הטובה ביותר. לעניין זה ראו עא 6205/98 מייקל סקוט אונגרנ' דניאל עופר (פורסם בנבו).
96. זאב הגיש חו"ד מטעמו שמסקנתה בדרגה גבוהה של 90% היא כי הוא לא חתם על הערבות. המומחית מטעם זאב, גב' קדוש, התבקשה להסביר מהי הטעות שנפלה לדעתה בחוו"ד של מומחית בימ"ש והיא ענתה בעמוד 51 משורה 24:
"אוקיי, אני חושבת שהיא טעתה בקביעה שלה איפה נגמרת החתימה, מכיוון שהחתימות שם משתבללות אחת אל תוך השנייה. אני חושבת שהיא קבעה שקו אחד עולה על קו שני, היא לא יכולה לבחון את זה על סמך צילום, זה אפשר לראות רק במקור, בבדיקה מיקרוסקופית, איזה קו נמצא מעל איזה קו. אני חושבת שההתייחסות שלה הייתה למאפיינים צורניים, כמו שאמר עורך הדין, ללולאה שנמצאת מתחת לקו שורה. אני חושבת שהסכמנו שתינו שהציר כתיבה הוא ציר כתיבה תנודי, כלומר הוא נע מימין לשמאל,..
העדה, גב' קדוש: אין שם קווי כיסוי כמו שטוענת המומחית שהיות ויש קוי כיסוי, גם בחתימת המחלוקת זה סוג של טביעת אצבע ולכן זה בהכרח קיים.
כב' הש' הדר: ב/21 זה חתימה שהוא חתם בפניה,
העדה, גב' קדוש: כן....
כב' הש' הדר: אז יכול להיות שבהכתבה אני משנה לא?
העדה, גב' קדוש: בהכתבה אני אשנה את הצורה אדוני. אני לא יכול לשלוט בקווי כיסוי, זה משהו שאני עושה באופן אוטומטי, כמו נקודות עצירה, כמו נטייה לעשות משיכות של קו שיש לו,
כב' הש' הדר: זה לא מסקנה נחרצת מדי?
העדה, גב' קדוש: לא, אז אני מסבירה, שיש לו למשל, יש לו נטייה למשוך את קו ההתחלה. בקו ההתחלה שלו הוא עושה סוג של זיז, זה משהו שאדם עושה באופן אוטומטי והוא מתקשה לשנות את זה גם כשהוא מנסה להסוות את חתימתו."
97. נוסף למחלוקת לגבי קו הכיסוי, גב' קדוש הצביעה בעמוד 57 משורה 8 על חילוקי דעות גם לגבי זווית החתימה:
"העדה, גב' קדוש: אוקיי. סעיף ג/2 טוענת פנינה שהזווית שנוצרת בין חתימת המחלוקת זו הזווית,
כב' הש' הדר: רגע.
העדה, גב' קדוש: הקו מתחיל מכאן ויוצר זווית.
כב' הש' הדר: בקו האופקי.
העדה, גב' קדוש: כן.
כב' הש' הדר: אני מסמן בעיגול, כן.
העדה, גב' קדוש: היא טוענת שזה אותה זווית בחתימות העדות. אני טוענת שהזווית היא שונה, גם בחתימה הזו, גם בחתימה הזו. אם אדוני ישים לב הוא נוהג בדרך כלל לחצות את הקו האופקי. לחצות עם התחלה של קו אדוני, אתה מבחין בזיס שאני מדברת עליו?
כב' הש' הדר: כן, את לא היית בחקירה שלה, זה עלה.
העדה, גב' קדוש: שלא מופיע בכלל בחתימת המחלוקת."
98. בימ"ש נמנע מהכרעה במחלוקת בין המומחיות בעניין קווי הכיסוי וזווית החתימה, שכן כאמור לעיל, ממילא המומחית מטעם בימ"ש ייחסה דרוג נמוך למסקנתה. אולם, חילוקי הדעות בעניין קו הכיסוי וזווית החתימה מדגימים הקושי, שנוצר עקב העדר מסמך מקור, להגיע למסקנה נחרצת.
99. המומחיות גם חלקו לגבי הנכונות של אחד ממרכיבי הבדיקה של מומחית בימ"ש בו היא מנחה החותם לחתום כאשר מבטו מוסט הצידה כך שאינו רואה הדף עליו חותם. ראו בעמוד 54 משורה 24:
"העדה, גב' קדוש: כיוון שהפריסה, הפריסה בחלל משתנה לגמרי, והרבה מאוד מהמאפיינים שאנחנו בודקים, פרופורציות בחלקי חתימה, פריסת החלל היא משהו שאדם צריך לראות. גם כשאני בוחנת כתב יד של אדם,
כב' הש' הדר: מצד אחד, מצד אחד אני נוטה להסכים אתך,
העדה, גב' קדוש: כן.
כב' הש' הדר: מצד שני דברים שאולי הוא רצה לשנות כשהוא לא רואה, אז קשה לו לשנות?
העדה, גב' קדוש: אדם שרוצה לשנות את חתימתו, יצייר חתימה בצורה שונה לגמרי. גם חתימת המחלוקת היא לטענתי לא חתימה מוסוות, כי אחרת,"
גם במחלוקת זאת, בימ"ש לא מוצא להכריע, אולם מתרשם שגם מחלוקת זאת מצדיקה נקיטת זהירות רבה לגבי הקביעה של המומחית מטעם בימ"ש שזאב חתם על הערבות.
100. לכל אלה, וכאמור לעיל, יש להוסיף ולהדגיש, כי במהלך חקירת יהודה, הוא אישר כי זייף חתימות זאב על שיקים, לטענתו, בהסכמת זאב. זאב הכחיש זאת ואף טען שזמן רב לאחר שהקשר בינו ובין יהודה נותק נמסרו לחברת גבס שיקים שכביכול זאב חתם עליהם.
101. המומחית, גב' קדוש, הסבירה בחקירתה בעמוד 58 משורה 29 שאין צורך להיות אמן בזיוף לצורך ביצוע זיוף:
"כב' הש' הדר: אז לכאורה המסקנה היא שהיה פה או אומן, או מומחה לזיופים.
העדה, גב' קדוש: או, אני אתן לאדוני דוגמה פשוטה. אדם יכול להניח דף על דף, ולחרוט את החתימה ולמלא את החתימה מתחת. זה יצא די דומה למאפייני כתב היד של הכותב."
102. המומחית מטעם זאב הסבירה בהמשך חקירתה כי בגלל שאין ברשות בימ"ש מסמך המקור, לא ניתן לבדוק בו קיום שקעים שנוצרו עקב ביצוע זיוף בשיטה שתיארה.
103. בימ"ש התרשם מהחתימות של זאב כביכול שיהודה אישר בעדותו כי זייף שיהודה הצליח לזייף חתימת זאב בהצלחה לא מבוטלת. אף יהודה התקשה בעמוד 93 משורה 24 לזהות מתי החתימה היא של זאב ומתי שלו.
"העד, מר שושני: אני לא בא בוודאות להגיד לך שאני חתמתי או הוא חתם. זה, יכול להיותש אני חתמתי בשמו. בהתאם לזה שהעברנו אלפי שיקים, זה לא רק השיקים האלה. אלפי שיקים."
104. כך גם לא ידע לענות בעמוד 95 משורה 8 מי חתם "בשם" זאב כביכול על ההזמנה:
"ש: נכון שהחתימה כביכול של גולדשטיין אתה חתמת?
ת: אני לא יכול להגיד לך בוודאות.
ש: תסתכל על החתימה.
ת: אני מסתכל על החתימה, שלי בוודאות, על החתימה שלו אני לא יודע. אני לא יכול להגיד לך, זה נראה כמו החתימה שלו. אני לא בא להגיד לך,"
105. המסקנה היא שאין בחוו"ד של המומחית מטעם בימ"ש, שממילא סויגה ובצדק ע"י המומחית עצמה, כדי לבסס המסקנה שזאב חתם על הערבות. הכלל הוא כי תובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל הטענות העובדתיות המרכיבות את עילתו. אולם, גם אם בימ"ש יביא בחשבון שעל פי כלל "הידיעה המיוחדת", ראו עא 6205/98 מייקל סקוט אונגר נ' דניאל עופר (פורסם בנבו), התובעת עמדה בנטל ראשוני, מהראיות שהובאו לפני בימ"ש, יש לקבוע כי זאב לא חתם על הערבות.
התובעת התרשלה
106. התובעת לא הצליחה להוכיח כי זאב חתם על הערבות, ואין לה, אלא להלין על עצמה בעניין זה. זאת, מכיוון שלא נקטה צעדים בסיסיים לצורך הבטחת התשלום בעד התמורה.
107. מהראיות התברר שהתובעת ביצעה ההתקנה בסכום לא מבוטל בחודש ספטמבר בטרם קיבלה התשלום וזאת על יסוד התחייבות של החברה בלבד לשלם התמורה. בתום ההתקנה, קיבלה שלושה שיקים במקום אחד ואז יהודה ביקש מהתובעת לדחות מועד התשלום הראשון. רק בשלב זה, התובעת בדקה באמצעות גב' ביטון מצבה הכלכלי של החברה. לפי גרסת עמיר שעלתה לראשונה בחקירתו, הוא הסכים לפריסת תשלומים בעקבות התחייבות יהודה וזאב, אותם לא הכיר עובר לשיחתו עמם, להעביר אליו ערבות.
108. בנסיבות אלה, מצופה היה שהתובעת תעמוד על חתימת הערבות לפני נציג התובעת, או עו"ד. לעמיר לא היה מענה סביר מדוע לא דרש זאת, על אף סכום העסקה שאינו מבוטל.
109. נוסף לכך, התברר שהתובעת קיבלה צילום תעודת זהות של זאב שהגיע אליה בפקס כאשר "לא רואים בו כלום". ראה תשובת עמיר בעמוד 67 שורה 23:
"עו"ד חן: בתמונה הזאת, אתה יכול לזהות מי נמצא בתמונה?
העד, מר בן- צבי: בתמונה הזאת לא.
עו"ד חן: לא? יש לך תמונה אחרת שאתה יודע לזהות.
העד, מר בן- צבי: אני יודע שזה צילום של צילום שעבר,
כב' הש' הדר: רגע, הפרטים של, הפרטים נמצאים? תן לנו להציץ.
העד, מר בן- צבי: בצילום עצמו,
כב' הש' הדר: לא רואים כלום.
העד, מר בן- צבי: לא רואים כלום."