פסקי דין

תא (ת"א) 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע"מ נ' גולדשטיין זאב חב' לבניה (ג.ז) בע"מ

08 מאי 2020
הדפסה
בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע"מ נ' גולדשטיין לפני כבוד השופט עדי הדר התובעת: תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע"מ נגד הנתבעים: 1. גולדשטיין זאב חב' לבניה (ג.ז) בע"מ – ניתן פסק דין 2. שושני יהודה אריה – ניתן פסק דין 3. זאב גולדשטיין

פסק דין

לפני בימ"ש תובענה בה התובעת מבקשת לחייב ערב לחובות חברה ומכח עילות נוספות.

כתב התביעה

1. התובעת טענה בכתב התביעה שהוגש ביום 7.5.17 כי הנתבעת 1 חבה לה תמורה עבור סחורה שסיפקה לה (להלן: "החברה"). עוד טענה שהנתבעים 2 ו - 3 ערבו להתחייבויות החברה כלפיה (להלן : "יהודה" ו"זאב").

2. התובעת ביקשה לחייב הנתבעים בתשלום הסך של 258,962 ₪ מכח עילה חוזית, נזיקית ועשיית עושר ולא במשפט.

מתן פסק דין נגד הנתבעים וביטולו ביחס לזאב

3. ביום 3.12.17 התובעת ביקשה פסק דין נגד הנתבעים, בהעדר הגנה. ביום 24.1.18 בימ"ש (ע"י כבוד הרשם גבאי) נתן פסק דין כמבוקש. ביום 7.2.18 זאב הגיש בקשה לביטול פסק הדין נגדו והעברת התובענה למחוז ירושלים. ביום 14.3.18 בימ"ש (ע"י כבוד הרשמת הבכירה מאירוביץ) קיבל הבקשה לביטול פסק הדין ביחס לזאב בכפוף להפקדת הוצאות המשיבה בקופת בימ"ש ודחה הבקשה להעברת התובענה למחוז ירושלים. ביום 22.3.18, לאחר שזאב ביצע ההפקדה, פסק הדין נגדו בוטל.

כתב הגנה מטעם זאב

4. ביום 5.4.18 זאב הגיש כתב הגנה בו חזר על טענותיו בבקשה לביטול פסק הדין ובתגובה לתשובה לבקשה לביטול פסק הדין. זאב טען כי לא הכיר התובעת, לא הזמין ממנה דבר ולא ערב להתחייבויות החברה כלפיה.

התובעת ביקשה להאריך המועד למיצוי הליכים מקדמיים

5. ביום 30.8.18 בימ"ש קבע כי מוצו הליכים מקדמיים והורה לצדדים להגיש ראיות. לאחר מתן ההחלטה, התובעת ביקשה להאריך המועד להגשת בקשות מקדמיות, לרבות בקשה למינוי מומחה מטעם בימ"ש להשוואת כתב יד. בימ"ש קיבל הבקשות. לאחר מכן, התובעת ביקשה לדחות גם המועד להגשת ראיות ובימ"ש קיבל הבקשה. זאב ביקש לבטל ההחלטה למנות מומחה להשוואת כתב יד ובימ"ש דחה הבקשה.

הגשת חוו"ד ע"י מומחית בימ"ש להשוואת כתב יד

6. ביום 7.12.18 המומחית מטעם בימ"ש גב' פנינה אריאלי הגישה חוו"ד. המומחית קבעה שקיימת סבירות כי זאב חתם על הערבות, אך ציינה כי הורידה דרגה מדרגות הסבירות בשל היות המסמך הנבדק צילום.

הדיון הראשון

7. ביום 9.12.18 התקיים הדיון הראשון. הצדדים הודיעו כי מיצו הליכים מקדמיים ובימ"ש הורה על הגשת ראיות.

הגשת ראיות

8. לאחר קבלת שתי ארכות, התובעת הגישה ראיותיה ביום 23.1.19 וזאב הגיש ראיותיו ביום 17.2.19.

הדיון השני

9. ביום 4.3.19 התקיים הדיון השני. בימ"ש דן בבקשת התובעת למחוק סעיפים מתצהיר זאב ולמשוך ממנו נספחים. בימ"ש נתן לזאב הזדמנות נוספת להגיש בקשה לתיקון תצהיר גילוי המסמכים מטעמו.

הגשת תצהיר גילוי מסמכים ע"י זאב

10. זאב הגיש בקשה לתיקון תצהיר גילוי המסמכים מטעמו ובימ"ש קיבל הבקשה ביום 1.4.19 וחייב אותו לשלם לתובעת הוצאות הבקשה.

הדיון השלישי

11. ביום 21.5.19 התקיים הדיון השלישי. בימ"ש קבע מועדים לשמיעת הראיות, סדר הנחקרים וזמני החקירה.

הדיון הרביעי

12. ביום 14.11.19 התקיים הדיון הרביעי. נחקרו המומחית מטעם בימ"ש, המומחית מטעם זאב, גב' מלי קדוש, מר עמיר בן צבי, מנהל התובעת (להלן: "עמיר") ויהודה. בדיון נקבע כי זאב ויהודה יגישו דוחות איכון של הטלפון הנייד שלהם במועד חתימת הערבות הנטען בו נקב יהודה.

הגשת דוחו"ת איכון

13. ביום 8.12.19 הגיש זאב דו"ח איכון מטעמו וביום 12.12.19 התובעת הגישה דו"ח מטעם יהודה ללא נתונים. בימ"ש הורה ליהודה להגיש תצהיר בו יסביר אם ביום החתימה על הערבות, כגרסתו, היה ברשותו מספר טלפון אחר מהמספר שמסר לצורך בדיקת האיכון. ביום 18.12.19 התובעת הגישה בקשה להגשת דו"ח איכון מתוקן.

הדיון החמישי

14. ביום 22.12.19 התקיים הדיון החמישי. נחקרו גב' ביטון, גב' פקר וזאב. בתום הדיון בימ"ש קצב לתובעת פרק זמן להגיש בקשה להאריך המועד להגשת דו"ח איכון מתוקן ע"י יהודה.

הגשת דו"ח איכון מתוקן של יהודה

15. לאחר הדיון, בימ"ש האריך המועד להגשת דו"ח איכון מתוקן ע"י יהודה תוך חיוב התובעת בהוצאות. ביום 23.1.20 התובעת הגישה דו"ח איכון מתוקן של יהודה.

הגשת סיכומים

16. התובעת הגישה סיכומיה ביום 18.2.20 וזאב ביום 14.3.20.

דיון והכרעה

17. על בימ"ש להכריע במחלוקת: האם זאב חתם על הערבות שמכוחה הוא נתבע לשלם חוב החברה ? והאם יש לחייב אותו מכח עילות נוספות?

גרסת התובעת

18. התובעת טענה בכתב התביעה כי בזמנים הנוגעים לתובענה, הזמינה החברה ממנה, באמצעות יהודה וזאב, תשע מערכות סינון ואב"כ, לרבות ציוד נלווה למערכות, למיזם בניה, שהוקם על ידי החברה, בבית ספר מבוא חורון.

19. התובעת טענה שביום 7.9.16, היא שלחה לחברה הצעת מחיר כוללת, לרכישת מערכות סינון ואב"כ לרבות התקנת המערכות במיזם בסך כולל של 194,828 ₪ לא כולל מע"מ.

20. החברה ויהודה חתמו ואישרו את הצעת המחיר, בתנאי תשלום "שוטף+60 יום בצ'ק דחוי, שיימסר בהתקנה".

21. לימים התברר לתובעת, כי יהודה, ניהל עמה משא ומתן, בחוסר תום לב, ואף פעל לקיום ההסכם בחוסר תום לב, וזאת לשם קבלת הסחורה נשוא כתב התביעה, בשעה שהיה מודע לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובעת.

22. זאת מכיוון שהחברה נקלעה לקושי כלכלי, שהיה בו כדי למנוע ממנה לפרוע את התשלום הנדרש עבור המערכות- כפי שאכן קרה בפועל, בסופו של יום.

23. ביום 14.9.16 מסרה התובעת "בידי" החברה, חשבונית מס לתשלום, בסך כולל של 227,949 ₪. דא עקא, במקום למסור בידי נציג התובעת, המחאה אחת לתשלום, בתנאי תשלום של שוטף + 60, נמסרו לתובעת על ידי הנתבעים, שלוש המחאות לתשלום (כ"א בסך של 75,983 ₪ ).

24. נציג התובעת הסב תשומת לב הנתבעים, שהסכם ההתקשרות לא אפשר לחברה, לשלם את הסכום בשלושה תשלומים. יהודה השיב, כי החברה נקלעה לקושי כלכלי זמני בלבד, ומשכך נרשמו לפקודת התובעת, שלוש המחאות.

25. לאור האמור, התובעת חייבה את יהודה וזאב לחתום כלפיה על כתב ערבות אישית לתשלום התחייבויות החברה כלפיה. ביום 30.10.16 חתמו יהודה וזאב על כתב ערבות אישית, בערבות בלתי מוגבלת בסכום כלפי התובעת.

26. כל ההמחאות שנמסרו לתובעת, חוללו על ידי החברה, מחמת אין כיסוי מספיק. למרות פניות חוזרות ונשנות, לא מצאו לנכון הנתבעים, עד עצם הגשת התובענה, לקיים את התחייבויותיהם, באמצעות תשלום סכום החוב לתובעת.

גרסת זאב

27. זאב טען בכתב ההגנה, כי תוכן כתב התביעה אינו מגלה נגדו עילת תביעה. הוא מעולם לא התחייב כלפי התובעת ואינו ערב אישית לחברה כלפי התובעת.

28. עוד טען כי לא מכיר את התובעת ומעולם לא פנתה אליו בעניין עבודה ו/או קשר עסקי.
המו"מ שהתקיים בעניין הציוד שסופק לא קשור לעסקה זו, שכן עוד בטרם נכרתה העסקה, הוא הודיע ליהודה עוד קודם, ביום 30.5.16 שלא להמשיך ולבצע עבודה בביה"ס מבוא חורון.

29. זאב טען שיהודה הינו פושט רגל שחייב לזאב ולאחרים מאות אלפי שקלים וכי הוא הגיש נגדו תביעת חוב לנאמן.

30. החתימה של זאב על כתב הערבות הינה מזויפת. זאב דרש שיעיד מאן דהוא כי הוא חתם בפניו על ערבות לטובת התובעת.

גרסת התובעת מבוססת על השערות ואף גובלת בניסיון להטעות בימ"ש

31. הגרסה הראשונה של התובעת נמסרה בכתב התביעה. היא טענה שזאב חתם על הערבות ותו לא. כאמור לעיל, כתב התביעה מתייחס אך ורק לפעולות של יהודה, למעט לעניין החתימה על הערבות.

32. הגרסה הראשונה של זאב נמסרה בבקשה לביטול פסק הדין. הוא טען כי לא ערב להתחייבויות החברה כלפי התובעת ואף אינו מכיר אותה או את גב' ביטון ששמה נזכר בכתב התביעה. משלב זה, התובעת העלתה מספר גרסאות שנועדו לבסס טענתה שזאב חתם על הערבות.

הגרסה שזאב חתם על הזמנת המוצר

33. התובעת טענה בכתב התביעה שיהודה והחברה חתמו על הזמנת המוצר. גם בתצהיר שתמך בתשובה לבקשה לביטול פסק הדין וגם בתצהיר עדותו הראשית של עמיר, הוא לא הצהיר או טען שזאב חתם על ההזמנה. אולם, בעת חקירתו, העיד בעמוד 75 בשורה 27 שזאב חתם על ההזמנה:
"עו"ד חן: יש לך ראייה שגולדשטיין חתם על ההסכם?
העד, מר בן- צבי: אני לא גרפולוג.
עו"ד חן: אז למה חתמת שגולדשטיין חתמת על ההסכם?
העד, מר בן- צבי: כי הדעת נותנת שהלקוחות שלנו שמזמינים ואנחנו עובדים עם אלפי לקוחות, הם אלה שחותמים על ההזמנות שלנו בהמשך לתקשורת."

34. זאב טען שההזמנה נעשתה ללא ידיעתו ונשאל על כך בעמוד 135 משורה 3:
"ש. מפנה לנספח ב של התובעת ומראה לך שתי חתימות ואני אומר לך שאחת החתימות היא שלך וידעת על ההזמנה?
ת. אני אומר לך שזו לא חתימתי, גם הגרפולוגית התייחסה לזה, זו לא חתימה שלי וגם לא דומה לה."

35. זאב טען שאם היה יודע על ההזמנה היה מבטל ההתקשרות מיד. זאב נשאל על כך בעמוד 129 משורה 21:
"אני לא הזמנתי מהחברה שלכם שום דבר, לא יודע מתי בוצעה ההזמנה, אם היו מתקשרים אלי הייתי אומר שלא לספק שום דבר שקשור למבוא חורון כי כשהייתי בבניין הזה בגמר השלד הקבלן הראשי נשאר חייב כ 1.5 מליון ₪ והמועצה העבירה לחברה והוא לא העביר לנו, לכן לא יכולנו להמשיך יותר".

36. בעמוד 132 משורה 25 זאב נשאל לגבי הראיות המבססות טענותיו כי יהודה המשיך לעבוד עם הקבלן הראשי לאחר שזאב הודיע לקבלן הראשי על הפסקת העבודה:
"ש. בס' 36 לתצהירך טענת ששושני עשה יד אחת עם הרשקוביץ והוא המשיך לבצע את העבודה, אם הודעת לקבלן שאתה לא חלק מהפרוייקט והוא המשיך לבצע ולא שעה לבקשתך מדוע לא זימנת אותו להעיד?
ת. אני מסוכסך עם הקבלן הראשי ואני בטוח שלא יבוא להעיד. הפרוטוקולים שצירפתי עליהם שילמתי קנס מוכיחים שמעולם לא ישבתי בישיבה עם הקבלן הראשי ושושני, מי שניהל את ההפקה והנוכלות זה שושני והקבלן הראשי, שושני לא עושה דבר לשם שמים וכנראה שהרוויח מזה מליונים.
ש. מה קשור לזה שאתה מסוכסך איתו, אם היית מעביר את הדרישה היה מגיע ומעיד שאכן הודעת לו שאינך חלק מהפרוייקט?
ת. צירפתי מסמכים המעידים שלא הייתי מעורב בפרוייקט או בכספים או כל דבר שקשור
ש. תראה לי מסמך ואני אומר לך שגם המסמך שצירפת והפנית אליו זה ששושני יושב כבעל מניות לא אומר שלא היית מודע למתרחש?
ת. אני רוצה להתייחס לנספח 14 לתצהירי שהם מכתבים שב"כ הנתבעת שלחה לקבלן ואני מפנה לנספח 13 – ערבות אישית ששושני נתן לחברת הכל לבניין שאני סירבתי לחתום עליה, מפנה לבית הילל. כשבית המשפט אומר לי שאני שוב לא עונה לשאלה אני אומר שמפנה לפר' נספח 9 ולרשימת הנוכחים. אני לא ידעתי מה קורה שם".

37. התובעת עימתה את זאב בחקירתו עם טענות שונות בקשר למצבה הכלכלי של החברה וטענה כי הסתיר מבימ"ש מעורבות החברה בפרשה של חשבוניות מזויפות. ספק אם זאב היה מעורב בפרשת החשבוניות הזרות או המזויפות שכן לא הוצג פסק דין חלוט בסוגיה זו.

38. נוסף לכך, גם יהודה שטען כי זאב הסכים לשליחת ההזמנה, אישר בעמוד 99 משורה 5 שזאב לא היה באתר העבודה עוד לפני חודש מאי, שעה שההזמנה הודפסה ע"י התובעת בחודש ספטמבר:
"העד, מר שושני: אני כן, בשלב מסוים אני ביקשתי ממנו שלא יהיה בכלל באתר כי הוא הסתכסך,
כב' הש' הדר: הוא זה מר גולדשטיין?
העד, מר שושני: מר גולדשטיין, כן, שהוא הסתכסך עם כולם שם. ולא יכולנו פשוט להמשיך לעבוד כשהוא נמצא שם. אז אמרתי לו 'יש מספיק עבודות בחוץ, המון פרויקטים בחוץ. תטפל אתה בפרויקטים שבחוץ, אני רוצה לגמור פה בשלום את הפרויקט הזה'.
עו"ד חן: תאמר לי, זה היה בסביבות מאי בערך שאמרת לו,
העד, מר שושני: לא, הרבה לפני, מה."

39. יהודה לא שלל בעמוד 110 משורה 11 טענתו של זאב כי האחרון ביקש ממנו בשלבים מסוימים לעצור את העבודות:
"ש: הוא לא ביקש ממך לעצור את העבודות?
ת: לא, בשלבים מסוימים."

40. בעמוד 111 משורה 22 יהודה טען שזו הייתה "הצעה" של זאב בחודש ספטמבר, הוא החודש שבו הודפסה ההזמנה.

41. כפי שיפורט בהמשך, בימ"ש לא האמין לגרסת יהודה. לכן, בהעדר חו"ד של מומחה לכתב יד לפיה זאב חתם על ההזמנה, ומכיוון שהתובעת עצמה לא טענה זאת בכתב התביעה, בימ"ש קובע שלא הוכח כי זאב חתם על ההזמנה.

הגרסה שגם זאב מסר לתובעת שיקים

42. בסעיף 15 לתצהירו, עמיר הצהיר ש"הנתבעים" מסרו לתובעת שיקים.
בעת חקירתו בעמוד 78 משורה 3 התברר כי אינו יודע מי מסר השיקים:
"עו"ד חן: שלושת הנתבעים נתנו לך את השיקים או ששושני מסר לכם?
העד, מר בן- צבי: ראשית, אני קורא מתוך התצהיר, "נמסר לתובעת על ידי הנתבעים שלוש החמאות", אם השאלה מכוונת מי בדיוק מסר פיזית את השיקים,
ש: אז מי מסר את השיקים?
ת: אינני יודע. אני מקבל את השיקים אצלי, הם מגיעים למשרד מהמתקין."

43. גם גב' ביטון הצהירה ש"הנתבעים" מסרו לתובעת השיקים וגם היא אישרה בחקירתה בעמוד 122 בשורה 10 שאין היא יודעת אם זאב מסר שיקים.
"אני לא באמת יודעת מי מסר את השיקים לא הייתי בשטח, המתקינים לוקחים את השיק לא יודעת מי היה בהתקנה".

44. לא רק שזאב הכחיש כי מסר לתובעת שיקים, הוא טען כי יהודה זייף חתימתו גם על השיקים. ראו עדותו מעמוד 134 משורה 2.
"ש. כשאני מסתכל על החתימות של השיקים ועל דוגמאות החתימה, הדוגמאות שסיפקת זהות, מה השוני?
ת. אלה לא חתימות שלי על השיקים והן לא זהות לחתימות שלי. אצלי אין את ה ז יש רק קו שנכנס ועולה, כרגע ציירתי את החתימה שלי. על השטר אין חתימה שלי ולא נתתי הרשאה לשושני לחתום במקומי
ש. לטענתך שושני רשם את ההמחאות מפנקס שיקים של החברה?
ת. נכון
ש. אתה כבעל מניות אינך בודק מה ההמחאות שנרשמו מפנקס ההמחאות?
ת. שושני מאוד קשה ועקשן הוא לא היה מראה מעולם פנקס שיקים, היה כמו שור קדימה ולא עניין אותו כלום, הוא העיד כשאמרתי לו לעצור את הפרוייקט הוא אמר שזרק אותי, אם נתן שיקים דחויים אני לא יכול לדעת. כשבית המשפט שואל אותי האם בדקתי את פנקסי השיקים ומתי אני אומר ששושני לא השאיר במשרד את פנקסי השיקים וההעתקים, הוא מידר אותי מאז שאמרתי לו לעצור את הפרוייקט בסוף מאי או יוני 2016. כשבית המפשט שואל אותי האם מייד דרשתי ממנו לקבל את פנקסי השיקים כדי לבדוק לפי הספחים מה השיקים שנמשכו אני אומר שהוא לא רצה לתת למרות שדרשתי
ש. תפנה לתצהיר או לכתבי הטענות לסיפור כזה
ת. אין. לא חשבתי שזה רלוונטי לתביעה
ש. לטענתך זה שהשותף שלך מפזר שיקים לכל העולם ואתה מספר לראשונה שביקשת ממנו את הפנקסים ולא נתן לך, אתה אומר שלא חשבת שזה מהותי, האם זה לא חשוב?
ת. לא חשבתי שזה חשוב
ש. כשידעת לטענתך שהשותף שלך מפזר שיקים האם זה לא מוביל לסיום השותפות?
ת. לא ידעתי למי פיזר עד שהגיעו בתחילת 2017 ואז הבנתי מה גודל הצרה"

1
234עמוד הבא