39. בכל הקשור לענייני פרשנות החוזה מקרה זה נשלט אפוא על-ידי הלכת ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ. אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995) (להלן: "עניין אפרופים") (ראו דבריו של כבוד השופט א' שטיין בפסקה 12 לפסק-דינו בעניין ביבי כבישים). לפי הלכה זו, על-מנת לעמוד על אומד-הדעת הסובייקטיבי של הצדדים, על בית-המשפט לפנות הן ללשון החוזה והן לנסיבות החיצוניות לכריתתו וחוזר חלילה, במעין תנועת מטוטלת שאינה נעצרת בהכרח בלשון החוזה, "בבחינת שני מעגלים הנעים זה בתוך זה בזרימה דו-כיוונית: מעגל פנימי שעניינו בחינת גוף הטקסט על מילותיו, והמעגל החיצוני שעניינו בחינת הנסיבות החיצוניות, האוצלות על משמעות הטקסט ומאירות את המטרות, היעדים והאינטרסים שהצדדים ביקשו להגשים" (ע"א 6518/98 הוד אביב נ. מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(4) 28, 36 (2001)).
הנסיבות החיצוניות להסכם עשויות להיות, למשל, המו"מ בין הצדדים, התנהגות הצדדים לפני ואחרי כריתת ההסכם ובמהלך ביצועו, תכתובות בין הצדדים, הסכמים דומים או נוהג מסחרי וכיו"ב.
במקרים בהם אין אפשרות להתחקות אחר אומד-דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, על בית-המשפט לפרש את החוזה לפי אמות-מידה אובייקטיביות, דהיינו "על פי המטרות, האינטרסים, והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים..." (עניין אפרופים, בעמ' 313) ובהתאם "לאותה תכלית המשרתת את העיסקה שכרתו הצדדים ואשר צדדים סבירים העומדים בנעליהם של הצדדים לחוזה הנוכחי מבקשים היו להשיג" (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (11.5.2006), להלן: "עניין ארגון מגדלי ירקות"), בפסקה 29 לפסק-דינו של כבוד המשנה-לנשיא מ' חשין).
40. עם זאת, חשוב להדגיש כי התכלית האובייקטיבית שניתן לייחס לחוזה כאמור, לעולם תיסוג מפני תכליתו הסובייקטיבית; ואף אם קשה היא המלאכה לאיתור אומד-דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, על בית-המשפט למצות מלאכה זו בטרם יפרש את החוזה על-פי אמות-מידה אובייקטיביות. כדברי כבוד השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בפסקה 12 לפסק-דינו בעניין ארגון מגדלי ירקות:
אל לו לשופט למהר לקבוע שלא ניתן לאתר את תכליתו הסובייקטיבית של החוזה. על בתי המשפט להימנע מליצור "'תחושה או 'אווירה' שלפיה אף חוזה אינו ברור, הכל פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות"... אין זה תפקידו של בית המשפט ליצור עבור הצדדים חוזה סביר יותר מזה שהם יצרו לעצמם. הבחינה האובייקטיבית תעשה רק כאשר איתור כוונתם המשותפת הסובייקטיבית של הצדדים אינו אפשרי.