במלים אחרות, הצדדים צפו מראש את האפשרות שמי מהם יבקש להותיר את התוספות למבנה במושכר ולכן כללו את פסקת ההסכמה בהסכם השכירות. אלא שפסקה זו כשמה כן היא, פסקת הסכמה הדורשת את הסכמת שני הצדדים בדבר הותרת התוספות למבנה ובדבר מחירן.
48. אכן, השוכרת צודקת בעיקרון בטענותיה ביחס לפרשנות הלשונית של הסכם השכירות בידי המשכירה, הטוענת כאמור לטעות קולמוס של ממש ולהוספת מילה להסכם המשנה כליל משמעותו של משפט חשוב, בציינה כי "כלל הוא כי בית המשפט לא יכתוב עבור הצדדים את החוזה (דנ"א 1792/00 מדינת ישראל נ' עטרה שדמון, נו(5) 643) וכי מי שחתם על הסכם מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו (ראה: ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור פד"י יט(2) 113, 117)" (סעיף 7 לסיכומי התשובה של השוכרת). בנוסף לכך, על אף האמון שעדותו של מר דרך עוררה בי, הרי שהמשכירה לא הביאה כל עדות חיצונית נוספת מלבדה בדבר השמטה זו, כגון עדות עורך-הדין שערך את הסכם השכירות, טיוטות קודמות של ההסכם, התכתבויות בין הצדדים מאותה עת וכיו"ב.
דא עקא, כאמור לעיל, במקרה זה אף השוכרת עצמה מבקשת להעניק למלים מסוימות בהסכם השכירות משמעות שאינה מופיעה בטקסט כשלעצמו ולמעשה אף היא טוענת כי יש להוסיף מלים להסכם ("השבת מצב [המבנה המקורי של] המושכר לקדמותו"). כך, שמבחינה זו שני הצדדים נמצאים בעמדות שוות למדי מבחינת פרשנות הסכם השכירות ועל כל פנים, כאמור, התוספת להסכם שמבקשת המשכירה להוסיף מתיישבת היטב עם יתר ההסכמות בהסכם השכירות והופכת אותן להגיוניות וקוהרנטיות, בעוד שבגישתה של השוכרת התקשיתי למצוא היגיון.
אכן, כפי שציינה השוכרת עצמה בצדק, "כלל פרשני ידוע הוא, כי יש להעדיף פירוש לפיו הוראות החוזה מתיישבות זו עם זו, על פני פירוש המוביל לסתירה בין הוראותיו, וחזקה היא, שתכלית החוזה היא שהוראותיו לא יסתרו אלו את אלו" (סעיף 17 לסיכומי השוכרת וראו גם ההפניות לפסיקה ולספרות שם). אלא שכאמור, לדעתי החלת כלל זה פועלת במקרה זה דווקא לשיטתה של המשכירה ולא לשיטתה של השוכרת.
49. לסיום ההתייחסות לפרשנות הלשונית של הסכם השכירות, אציין כי לחיזוק טענותיה נאחזה המשכירה גם בסיפא של סעיף 7(ג), הקובעת כאמור כי "למען הסר ספק מודגש כי אין באמור בס"ק זה כדי להטיל חובה כלשהי על המשכירה". ברם, אין זאת מן הנמנע כי תיבה זו - על-פי הקשרה הלשוני והענייני - מתייחסת רק לפסקה שקדמה לה, העוסקת בתיקון נזקים למושכר, ולא לסעיף 7(ג) בכללותו. לפיכך העדפתי שלא לבסס על תיבה זו את הכרעתי בדבר הפרשנות הלשונית הראויה של הסכם השכירות.