נסיבות כריתת הסכם השכירות
50. פרשנות לשונית זו של הסכם השכירות אף מתיישבת עם נסיבות כריתתו.
בהקשר זה יצוין שוב כי השוכרת לא הביאה לעדות איש מבין האנשים שהיו מעורבים בחתימת הסכם השכירות בשנת 1998 ובמשא-ומתן שקדם לכך (כמו גם במשא-ומתן שקדם לסיום הסכם השכירות), ולמעשה לא הביאה כל ראיה חיצונית התומכת בפרשנות המוצעת על ידה (למעט הציטוט מדבריה של המשכירה במסגרת תביעת הפינוי, אליו אתייחס בהמשך). זאת, למרות שכאמור דחיתי את כתיבת פסק-הדין בתביעה העיקרית עד לאחר הבאת הראיות בנוגע לאומד-דעת הצדדים. יתרה מכך, בעדותו בפניי, עמד מר אלבו על כך שהשוכרת לא הביאה את העדים הרלוונטיים לעדות בכוונת מכוון ומתוך חשש שיעידו דברים שלא יהיו נוחים לשוכרת:
ש. למה לדעתך מפעל הפיס לא זימן אף אחד לדיון, לדיונים האלה?
ת. רוני אורפז סיים את תפקידו במפעל הפיס בצורה לא הכי טובה ונעימה. ויש חשש ש-א' הוא לא ירצה לבוא, ו-ב' גם אם הוא יבוא, הוא ירצה להתנקם במפעל הפיס. אף על פי ששקלתי. באמת ששקלתי אם לזמן אותו, כי לדעתי הדם הרע שלו עם דן, יותר מדם הרע שלו עם מפעל הפיס. אבל בסופו של דבר לא החלטתי שלא.
...
ת. אני החלטתי שלא, בסופו של דבר. אלי דדון גם כן הוא סיים את תפקידו עם מפעל הפיס, אבל גם כן יש לו תחושות לא נעימות במפעל, כלפי וועדת הביקורת. אז אני לא יודע לאיפה זה יוביל. לא יודע אם זה נכלל. במשפט יש עד עוין. במשפט אזרחי אני
ש. אפשר לומר שהם שניהם לא סיימו את התפקיד באופן טבעי, מה שנקרא. נכון?
ת. אלי דדון סיים 11 חודשים לפני תום החוזה שלו, ביוזמתו. רוני אורפז התפוטר כזה.
[עמ' 120-119 לפרוטוקול מיום 7.7.2019, שורה 12 ואילך.]
עובדה זו פועלת אפוא לחובתה של השוכרת, לא כל שכן שמדובר בגוף ציבורי, האמור לחתור לגילוי האמת ולא לנקוט במהלכים טקטיים כגון דא.
לעומת זאת, מר דרך ניהל את המשא-ומתן לכריתת הסכם השכירות מטעם המשכירה, ובעדותו – שכאמור עוררה בי אמון רב – תיאר משא-ומתן זה ואת הקשר בין צרכי הצדדים לבין ההסכמות החוזיות אליהן הגיעו.
ראשית, בחקירה הראשית:
בנינו את הבניין האמור, שבנייתו הושלמה זמן קצר לפני שמפעל הפיס החל בשכירות שלו. מפעל הפיס פנה אלינו, ערך ביקור במקום, בדק את המבנה, והחליט שהמבנה מתאים לו ממש כמו כפפה ליד. אמרו לי זה מה שאנחנו צריכים. קיימתי עם סמנכ"ל מפעל הפיס דאז, מספר ישיבות ומשא ומתן, במהלך שבועות מספר.
הם הביאו את הנושא לדיון בהנהלה, במוסדות שלהם וקיבלתי את התשובה הם אכן מעוניינים לשכור את הנכס, בתנאים עליהם סיכמנו.
...
דנו בהרבה דברים. למשל כיצד מפעל הפיס יחזיר את הנכס. מה הוא יעשה לקראת חזרת הנכס. באיזה מצב יהיה הנכס. ירצה מי מהצדדים להשאיר פריט או שנים או את הכל, יפנו אחד אל השני, וידברו. יסכימו. הסכימו? יעשו לפי מה שהסכימו. לא הסכימו? יחזור מצב הנכס לקדמותו.
כל הדברים האלה גברתי דוברו. הם לא דברים שבאו. הם דברים שהיו תולדה של משא ומתן מסודר, שקיימתי עם סמנכ"ל הכלכלה של מפעל הפיס דאז ודברים שבאו לידי ביטוי בחוזה עצמו, בהסכם השכירות. זה התשובה לעניין הזה.
[עמ' 30-29 לפרוטוקול מיום 16.7.2019, שורה 19 ואילך.]