ברם, בהקשר זה השתכנעתי מהמוצגים ומעדותו של מר דרך כי המשכירה ניצבה מול גוף ציבורי גדול וחזק אשר התנהגותו באותה עת לא הייתה ברורה עד תום למשכירה לאחר שניהל תחילה משא-ומתן לחידוש הסכם השכירות ולבסוף לא פינה את המושכר במועד החוזי המוסכם ואף אילץ את המשכירה להגיש נגדו תביעת פינוי(!), משל היה אחרון הפולשים. במסגרת סכסוך זה שהתגלע בין הצדדים - כפי שיפורט עוד מיד להלן - יצרה אז דווקא השוכרת מצג לפיה בכוונתה להשיב את מצב המושכר לקדמותו באופן חד-צדדי ובלתי-מבוקר, וזאת מבלי לאפשר למשכירה לממש את זכותה על-פי פסקת ההסכמה שבסעיף 7(ג) להסכם השכירות לבחון, להחליט ולנהל משא-ומתן בדבר הותרה מוסכמת אפשרית של תוספות למבנה.
עמד על כך מר דרך בהרחבה בחקירתו הנגדית עת עומת, כאמור, עם הדברים שכתבה המשכירה במסגרת תביעת הפינוי בהקשר לסעיף 7(ג) להסכם השכירות:
אי אפשר לקרוא את זה במנותק. גברתי, באותו מסמך ובמסמכים שקדמו, הם איימו עלי, שיהרסו את המבנה. הם איימו עלי שיחזירו לי בניין במצב ש- והחשש שלי העיקרי שלי, וזה חלק מההליך של צו המניעה, מה שהקריא לנו עו"ד וולצקי [בא-כוח השוכרת – א.ל.ע.], שהם יעשו, בשיטה שלהם, מעשה עשוי. זה היה הפחד הכי גדול שלי, כי אמרתי 5 שנים אני לא אצא מזה. הם יעשו לי שלד ואחרי זה תוכיח שהיה לך בלטות והיה לך חלונות. כי עד היום הם מתכחשים לעניין הזה. אמרתי אני חייב לעשות כל אשר אני יכול.
אמרתי, אתם לא יכולים בלי הסכמה שלי, לעשות איזה הוא דבר בבניין, ותשאירו את הבניין כמו שהוא, וזה גם היה צו המניעה שלי. ביקשתי שישאירו את הדברים כמו שהם, על מנת שלא יהיה מעשה עשוי. בחומר שהגשתי, מהדיונים בצו המניעה, אמרתי בתצהיר שלי שמפעל הפיס הולך להרוס לי את המבנה ואני מבקש למנוע מעשה עשוי. אני מבקש שבית המשפט יורה להם שלא לעשות שום דבר בבניין. לא לגעת בדברים שהם טענו שהם ייקחו לי ויהרסו לי ולא יחזירו לי, ויתנו לי שלד.
[עמ' 112-111 לפרוטוקול מיום 16.7.2019, שורה 7 ואילך.]
ובהמשך:
[בא-כוח השוכרת]: בעתירה לצו מניעה זמני, שהגשת, הגשת צו שיאסור על מפעל הפיס, להרוס ו/או לשנות, ו/או לתקן, ו/או להוסיף ו/או לבצע כל פעולה בכל הנוגע לתוספת, ו/או אביזר ו/או מחובר, המצוי במושכר. לרבות מדרגות חירום, מערכות מיזוג אוויר, ספרינקלרים, תקשורת, דלתות חירום, חדרי שירותים, מזגנים חלוקות פנימיות שקודם דיברת עליהם בהשתאות איך משאירים לך את החלוקות הפנימיות, משאבות חשמל, אינסטלציה וכל תוספת אחרת הקיימת במושכר.
אני מפנה אותך למוצג 12 מתאריך אוקטובר 2013.
כלומר, באותו הזמן, באוקטובר 2013, עדיין הבנת את ההסכם כך ועדיין דרשת לא לגעת בנכס. לא להרוס ולא לשנות. אלא להשאיר את המצב כפי שהוא. נכון?
ת. לא.
כב' השופטת: תסביר.
העד: אסביר. מפעל הפיס, היה יכול לעשות בתוך הנכס את אשר עולה על רוחו. בסוף התקופה, מפעל הפיס חייב להחזיר את המצב לקדמותו וזו לשון ההסכם ואין בלתה.
בסוף התקופה, כל אחד מאתנו יכול היה לסבור, שיש לו אינטרס לשני או לו או לשנינו ביחד, להשאיר איזה שהוא חלק מהדברים, אם נגיע להסכמה. אם נגיע להסכמה.
היו פרטים מסוימים, שהייתי מעוניין בהם, לשלם עליהם כדי שיישארו. מדרגות חירום למשל, ודברים מסוג זה. חשבתי שכן צריכים להישאר, והכל על מנת לא לשלול את ההיתר של הבניין.
בסוף היום לא הגענו להסכמה, כפי שמציין השופט ישי קורן, לא הגענו להסכמה בעניין זה. לכן עמדתי על זכותי, שמפעל הפיס יחזיר את המצב לקדמותו. זו הפרשנות, זה לא שלך אבל זו שלי. זו הפרשנות שלי של ההסכם וזה היגיון בריא וזה הגיון מחייב,
ש. אתה יכול להראות לי בקשה של לפני כבוד השופט קורן, שאתה מבקש, למרות שביקשת קודם לא לגעת בנכס, אתה מבקש כן להחזיר את המצב לקדמותו? יש בקשה כזו שלך?
העד: יש התהליך של צו המניעה, הוא היה הליך בתוך הליך. הוא למעשה הליך בתוך ההליך הכולל והדברים האלה כתובים בהליך ההוא.
רציתי שמפעל הפיס לא יהרוס לי את הנכס. זו למעשה הייתה הבקשה שלי. רציתי להגיע להסכמה שאתם לא רציתם להגיע אליה. רציתי שישאירו את מדרגות החירום. רציתי דלתות האש, רציתי חלק מהמערכת הספרינקלרים והכל, שאני לא אצא במצב שיש לי בניין שחסר לו המערכות האלו, ויפגעו בהיתר.
מפעל הפיס חלק עלי. ואמר: 4 מיליון. הוא קבע את הסכומים. מפעל הפיס מדבר, ואתה עושה. ואמר, אני חשבתי שחלק מהמחוברים צריכים להישאר גם ללא תשלום בגלל השימוש שעשיתם בהם, והשנים הרבות. ועשיתם את זה. אני חושב שככה סברתי באותה העת.
לא הגענו להסכם. ז"א אני זכאי לכך שאתם תחזירו את מצב הנכס לקדמותו.
ש. כן. אבל לפני שסברת או לפני שדרשת שיחזירו את המצב לקדמותו, נכון שבסוף גם דרשת את זה. אבל אנחנו כבר ראינו לפחות שני מקרים בהם פירשת אחרת את ההסכם ודרשת להשאיר את כל הדברים. לא רק מדרגות החירום, לא רק את הספרינקלרים, לא רק את דלתות האש, אלא הכל כולל מזגני האוויר שקודם גיחכת עליהם.
ת. ...אתה בא היום ואומר לי אמרת ואמרת. בוודאי שאני אגן על הבניין. עמדתי, בכל הדברים שאמרת, בתוספת עוד, רק שלא יהרסו לי. אתם איימתם עלי שתהרסו לי ותחזירו לי שלד. ואני עשיתי את כל המיטב שיכולתי לעשות על מנת להגן על הרכוש שלי. ואם לא הייתי עושה את זה, אז לא הייתי פועל נכון כלפי החברה שלי.
ש. נכון שהדרישה שלך,
ת. ואתה נכנס איתי. ברור שאמרתי את זה.
ש. נכון שהבקשה שלך לצו מניעה הייתה אחרי שקיבלת הודעת אימייל מעו"ד שדה מטעם מפעל הפיס, שהוא הודיע בו שמפעל הפיס יבצע את עבודות הפירוק לפינוי המושכר. נכון?
...
כלומר, אותו אימייל של עו"ד שדה, הוא היה הטריגר שלך להגיש את הבקשה לצו מניעה?
העד: הוא רק אמר לי להיחפז. הוא לא היה הטריגר, כלשונך. להיחפז אמר - דני, הם הורסים לך עוד מעט את הבניין, תעשה משהו. תעשה מעשה וזה מה שעשיתי.
ש. איפה כתב עו"ד שדה, שהוא מתכוון להרוס לכם את הבניין?
ש. במספר אימיילים.
ת. או שהוא רק אמר אנחנו פועלים להחזיר את המצב לקדמותו. אנחנו נפעל להחזיר את המצב לקדמותו.
...
[בא-כוח המשכירה]: ...זה מוצג 39. "ככל שלא אקבל ממך בהקדם, תשובה התואמת את מה שדובר בינינו, מרשתי תחל במלאכת הפירוק של התוספות שהוסיפה לבניין ושרוצה ליטול עמה".
העד: כן. פחדתי שהוא יפרק והוא לא יחזיר את המצב לקדמותו.
[בא-כוח השוכרת]: לא כתוב פה שהוא יהרוס את הבניין.
העד: פחדתי. כן, כן, זה בלשון של עורכי דין. מה יכתוב להרוס? אתה חושב שהוא רוצה להיכנס לצרות? מפרק. איך הוא מפרק? מפרק, הוא אמר שהוא יחזיר את המצב לקדמותו? הוא מפרק ומשאיר את זה ככה. והוא כותב: קיבלתי ממך שלד. אז מה אני צריך להבין מזה? מה אני צריך להבין?...
...
העד: לא. גם אתה כתבת שלד. גם אתה. לכן אני אומר, הסברה במפעל הפיס הייתה באותה העת, שנמסר להם שלד. ויש הבדל גדול בבניין מעטפת, לבניין שלד. אני חששתי שהוא מפרק והוא לא מחזיר את המצב לקדמותו. בשבילי זה הרס. הוא משתמש במילה פירוק. אני רואה את זה כהריסה.
[עמ' 124-118 לפרוטוקול מיום 16.7.2019, שורה 15 ואילך.]