בנסיבות אלה, אני סבורה כי חל בענייננו השתק וכי המשכירה מנועה מלהעלות טענות בעניין תשלומי הריבית הללו. ראו לעניין זה, למשל, דברים שכתבתי בעניין תורת ההשתק במשפטנו האזרחי בפר"ק 15821-06-17 צדיק ואח' נ' עו"ד אייל תושייה - כונס נכסים לנכסי גרין ליין גרפיקה בע"מ, בפסקאות 26-25 (18.10.2018)
רביעית, מעבר לדרוש ומבלי לפסוק בעניין זה, אשר כאמור כלל לא נדון בפניי, אציין כי סעיף 3 להסכם הפשרה, עליו נסמכת המשכירה בסוגיית תשלומי הריבית, קובע כי:
מוסכם ומובהר כי בשינוי הסכם השכירות ו/או בתשלום דמי השכירות ו/או הריבית, כמפורט בהסכם זה, ו/או באי מיצוי זכויות אשר צד כלשהו להסכם זה טוען להן ו/או דחיית מועד מיצוי זכויות כאמור – אין כדי להוות הודאה של צד כלשהו כלפי משנהו ו/או ויתור של צד כלשהו כלפי משנהו על כל טענה דרישה או תביעה שיש לצד כלשהו בקשר עם הסכם השכירות, תוקפו הפרתו או קיומו לרבות ענין היתר הבניה.
[ההדגשה אינה במקור – א.ל.ע.]
הדעת נותנת אפוא כי על-פי ניסוח זה, התשלום בסך של 504,000 דולר כלל גם התייחסות לריבית שהמשכירה הייתה כביכול זכאית לה (או שלא הייתה זכאית לה) בגין העיכוב בתשלום.
76. מכלל האמור לעיל אני סבורה אפוא כי יש לדחות את תביעת המשכירה לסעד זה.
הסעדים הנוספים – דמי-שכירות ראויים בגין בנייה ללא היתר
77. כאמור, המשכירה טענה כי יש לחייב את השוכרת לשלם לה סך של 1,412.306.28 ₪ בגין דמי-שכירות ראויים בגין חלקים של המושכר אשר נבנו על-ידי השוכרת ללא אישור של המשכירה ואשר שימשו אותה במשך כל שנות השכירות, קרי מיום 1.10.1998 (מכולה בחצר המושכר, מחסן, עמדת שמירה ומדרגות חיצוניות) (חישוב דמי-השכירות הראויים צורף גם כנספח כמוצג 71 לתיק המוצגים המוסכם).
78. ברם, אני סבורה כי אף בעניין זה מנועה המשכירה מלהעלות את טענותיה נגד השוכרת וכי אף במקרה זה אין זאת מן הנמנע כי תביעת המשכירה התיישנה לפני שנים רבות (ואינני פוסקת בעניין אחרון זה). אכן, אני מוכנה להניח לטובת המשכירה, והדבר אף הוכח בפניי, כי חלקי המושכר הנ"ל נבנו לללא אישור של המשכירה וחלקם אף ללא היתר בנייה כדין. אלא שבד בבד הוכח בפניי כי הדברים היו ידועים היטב למשכירה במשך שנים רבות, וכי זו בחרה - מסיבותיה שלה - להתעלם מעניין זה ולא פעלה מול השוכרת בנושא. ראו דבריו של מר דרך בחקירה הראשית:
[בא-כוח המשכירה]: מתי נודע לך על המבנים האלה?
העד: בתחילת השכירות. ממש בשנה הראשונה, כי באתי לבקר, כי הייתה נזילה באותה העת. הייתה נזילה שנגרמה על ידי בזק. נזילת מים. מפעל הפיס קרא לי וראיתי את המבנים. ראיתי בחוץ.
כב' השופטת: עשית עם זה משהו?
העד: שאלתי אותם מה המבנים האלה? אז הם מרחו אותי. בקיצור, לאורך הזמן אמרתי להם שזה לא לעניין וצריך לעשות לזה היתר, אבל דברים של פעם גברתי. לא התעלמתי מזה.
[עמ' 89-88 לפרוטוקול מיום 16.7.2019, שורה 16 ואילך.]