22. מכאן פסק-הדין.
השאלות העומדות להכרעה
23. ברקע פינוי המושכר על-ידי השוכרת בשנת 2014 עומדת פרשה עגומה, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בדוח חמור של ועדת הביקורת של מפעל הפיס מיום 21.10.2014 בנושא "איתור מבנה עבור חטיבת המחשוב" (מוצג ז' למוצגים הנוספים של המשכירה, להלן: "דוח הביקורת"). דוח הביקורת, אשר כלל גם מסקנות אישיות נגד מנהלים בכירים במפעל הפיס וגורמים אחרים שהיו קשורים לפרשה, התמקד בעיקרו בהליך מציאת הנכס החלופי למושכר שבפניי ובעלויות המהלך הכולל של עזיבת המושכר והעברת הרכיבים ששוכנו בו לארבעה אתרים חלופיים בסך כולל של כ-50 מיליון ₪. הוועדה סיכמה כי:
...בתהליך איתור המבנה [החלופי – א.ל.ע.] "המטרה סומנה מסביב לחץ", קרי, קודם נבחר הבניין [החלופי] ברח' המסגר ובדיעבד הוכנו ההצדקות מדוע הוא מתאים לצרכי החטיבה וכ"גיבוי" לשימושים נוספים.
דעת הועדה הנה שכלל הליך איתור הנכס והתאמתו בוצע בעיקר על דרך האלתור, ללא תכנון מראש, תוך התעלמות מהליכים ראויים ועקיפת כללי המכרזים ושלא ניתנה הדעת על ההיבט הכספי של עלות התהליך.
ממה שלמדה הועדה, עולה חשד בקשר לטעמים שהביאו לבחירת הבניין [החלופי] ברח' המסגר 2 דווקא ולהתקשרות עם בעליו.
[עמ' 2 לדוח הביקורת.]
מטבע הדברים, המשכירה נאחזה בדוח זה ובעובדות נוספות והקדישה לעניין זה חלק ניכר מסיכומיה. המשכירה אף טענה כי בהקשר לאמור בדוח הביקורת, השוכרת פעלה למעשה מול המועצה המקומית אזור וגורמים נוספים על מנת להאדיר קשיים שונים שהיו קשורים במושכר (היתר בנייה, רישיון עסק, תקינות המרחבים המוגנים) ובכך להבטיח את עזיבת המושכר ושכירת המבנה החלופי.
24. ברם, אני סבורה כי למרבית העובדות הללו - בעייתיות ככל שיהיו - אין משמעות של ממש לתביעות הניצבות בפניי. שכן, בסופו של יום, הסכם השכירות בא לסיומו והשוכרת שמטה את החזקתה במושכר וחדלה מלתפעלו (אף אם באיחור של 8 חודשים ולאחר הגשת תביעת פינוי על-ידי המשכירה – עובדות שמשמעותן תידון בהמשך). מכאן, והואיל ולא ניצבת בפניי תביעה העוסקת, למשל, באי-חידוש הסכם השכירות (כגון תביעה של המשכירה בטענת חוסר תום-לב של השוכרת במשא-ומתן לחידוש ההסכם), הרי שגורלן של התביעות שבפניי יוכרע בהתאם להסכמות בין הצדדים בנוגע למצבו של המושכר לאחר סיום הסכם השכירות וההסדרים הקשורים בכך.
בהקשר זה יצוין כי מדוח הביקורת עולה עוד כי ברקע החלטת מפעל הפיס בדבר עזיבת המושכר עמדו אי-סדרים בנוגע לתהליך שכירתו מידי המשכירה בשנת 1998, אשר באו לידי ביטוי בדוחות ביקורת של מבקר הפנים של מפעל הפיס בשנת 2000 ושל מבקר המדינה בשנת 2002. כמו כן התבצעו במשך השנים מהלכים שונים לעזיבת המושכר, שלא צלחו, לרבות החלטת דירקטוריון מפעל הפיס בעניין זה בשנת 2002, ובדוח הביקורת עצמו נכתב כי "ההחלטה לצאת מהמבנה באזור [המושכר – א.ל.ע.] ראויה ולדעת הועדה גם החלטה נכונה" (סעיף 1.1.1).