25. הנה כי כן, השאלה העיקרית בתובענה זו הייתה ונותרה כפי שהוגדרה על ידי עוד בתחילת הדרך, קרי "האם לתובעת (השוכרת) יש עילה אשר מכוחה יש לחייב את הנתבעת (המשכירה) לשלם לה בגין השיפורים והמחוברים שביצעה במושכר". כפי שנראה להלן, התשובה לשאלה זו משליכה ישירות לא רק על התביעה העיקרית של השוכרת, אלא גם על התביעה שכנגד של המשכירה ובעיקר על שאלת מועד ההשבה של המושכר לידי המשכירה.
יש לציין כי שני העדים מטעם השוכרת לא היו מעורבים כלל במשא-ומתן שקדם לחתימת הסכם השכירות, כמו גם בזה שקדם לסיומו (מר אלבו החל את עבודתו במפעל הפיס רק בתאריך 1.1.2015 ומר סורסקי עסק בהיבטים הטכניים של ניהול המושכר ופינויו והעיד על עצמו כי רק ביצע החלטות של הממונים עליו וכי לא היה מעורב במשא-ומתן, בדיונים ובקבלת ההחלטות בנוגע למושכר). כך, שמבחינות רבות ההכרעה בשאלה זו נשענת על מוצגי הצדדים, עדותו של מר דרך ובעיקרה הינה הכרעה משפטית גרידא, כפי שהצדדים עצמם הסכימו מלכתחילה.
26. עוד יש לציין כי המשכירה שבה וטענה בהזדמנויות שונות כי, למעשה, התביעות שבפניי הוכרעו עוד בפסק-הדין שניתן בתביעת הפינוי. ראו, למשל, סעיף 2 לכתב-ההגנה של המשכירה בתביעה העיקרית, בו נכתב כי "דין התביעה להידחות על הסף בשל קיומו של פסק דין לפינוי, המסדיר גם את אופן פינויו הפיזי של המושכר".
ברם, מובן שלטענה זו אין על מה לסמוך, שכן פסק-הדין בתביעת הפינוי קבע במפורש כי "כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, אין בהכרעה בשאלת הפינוי כדי למנוע מהתובעת הגשת תביעה כספית כלפי הנתבעת. הוא הדין באשר לטענות כספיות שיש לנתבעת כלפי התובעת". כמו כן נקבע שם כי "בנוגע למצבו הפיזי של המושכר, יחול האמור בחוזה השכירות שבין הצדדים". ברם, הואיל ופרשנותו של הסכם השכירות בנוגע למצבו הפיזי של המושכר ואופן השבתו לידיה של המשכירה היא שעומדת במוקד התובענות הכספיות שבפניי, הרי שטענתה של המשכירה יוצרת מעגל שוטה. לכך יש להוסיף את העובדה כי המשכירה פנתה לבית-משפט השלום בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (מוצג 20 לתיק המוצגים המוסכם), ובית-משפט השלום סירב לדון בטענה זו מכל וכל וקבע בהחלטה קצרה ביום 6.7.2014 כי "הבקשה נדחית על הסף. המבוקש אינו עניין להליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט, כי אם הליך לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, או לתביעה נפרדת" (נספח 1 לכתב-ההגנה בתביעה שכנגד).
27. אעבור אפוא לדון בשאלה העיקרית בתביעות שבפניי, כפי שהוגדרה על ידי לעיל, קרי בתביעה העיקרית של השוכרת.