25. נוסף על כך טוענים המשיבים כי יש לדחות את טענות המערערים בדבר קיפוחם והפלייתם כפועל יוצא מכך שהם לא הרחיבו את דירתם בעבר על ידי תוספת מרפסת וסגירתה. לעניין זה, טוענים המשיבים ראשית כי במבנה 13 לא הייתה הסכמה של הדיירים במועדים הרלוונטיים, להגשת בקשה להרחבה ומשכך, לא הוגשה בקשה כאמור. זאת ועוד, נטען כי ממילא לא הייתה לבקשה להרחבה נוספת כל היתכנות והראייה – בקשה דומה אשר הוגשה בעבור מבנה 15, נדחתה על ידי הוועדה המקומית מהטעם שלא קיימות זכויות בניה עודפות. לעניין זה טוענים המשיבים כי יש לדחות את טענות המערערים ולפיהן לפי תכנית רובע 4, קיימת אפשרות להרחבה וזאת, הואיל ולטענתם טענה זו של המערערים נטענה בעלמא ויתרה מכך, היא עומדת בסתירה לקביעת הוועדה המקומית (בנוגע למבנה 15) אשר כאמור קבעה כי אין אפשרות תכנונית לביצוע ההרחבה. מבלי לגרוע מהאמור טוענים המשיבים כי ממילא זכויות בנייה הן רכוש משותף ולכן, אין למערערים כל זכות מוקנית בהן. נוסף על כך, המשיבים מדגישים כי אין רלוונטיות לגודל הדירות במועד ביצוע הפרויקט וזאת, הואיל והתוספת לפי תמ"א 38 היא תוספת קטגורית קבועה בשטח של 25 מ"ר, שאינה קשורה לשטח הדירה המקורית ויתרה מכך, שלאור עיקרון זה יצאה דירת המערערים נשכרת הואיל והיא דירה קטנה יחסית לדירות האחרות בפרויקט (כ – 70 מ"ר לעומת כ – 86 מ"ר שהוא גודל דירה טיפוסית) ויחד עם זאת, היא נהנית מתוספת שטח של 25 מ"ר באופן זהה לדירות האחרות.
26. המשיבים טוענים כי יש לדחות את טענותיהם של המערערים ולפיהן נפל פגם בהחלטת המפקחת עת דחתה בקשתם להגשת חוות דעת קונסטרוקטיבית. לעניין זה טוענים המשיבים כי ההחלטה התקבלה כדין – בנסיבות בהן המערערים הגישו בקשה להוספת חוות דעת כאמור ללא כל הנמקה ומבלי שתמכו אותה בתצהיר כדין אלא בתצהיר "בג"צי" - וכל זאת, בחלוף לא פחות מתשעה חודשים מהמועד אשר נקבע להגשת חוות דעת (במסגרת הגשת כלל הראיות) ויתרה מכך במועד שהיה בסך הכל חמישה ימים (בהם נכלל סוף שבוע) קודם למועד ההוכחות – קרי מועד שלא איפשר למשיבים היערכות ובדיקת חוות הדעת באמצעות אנשי המקצוע מטעמם. זאת ועוד, המשיבים טוענים כי ממילא חוות הדעת לא צורפה ומשכך, טענת המערערים ולפיה היה בחוות הדעת בכדי לתמוך בחלופה המאפשרת ביצוע חיזוק לפי תמ"א 38 באופן נפרד לשני הבתים המשותפים - אין לה על מה לסמוך. עוד טוענים המשיבים כי גם ככל שלמפקחת הסמכות לחרוג מסדרי הדין, הרי שלא הוצגו נסיבות המצדיקות סטייה כאמור, הואיל וכפי שפורט, המערערים לא תמכו בקשתם בנימוק כלשהו. יתרה מכך, נטען כי ממילא אין מקום לאפשר סטייה מסדרי הדין מקום בו יש בכך בכדי לגרום לעיוות דין למשיבים, אשר כאמור לא יכלו להיערך, בזמן כה קצר, לבחינת חוות הדעת עם אנשי מקצוע מטעמם.