כך אפתח ואציין, כפי העולה מהסקירה אשר הובאה לעיל, שבבסיס חקיקת חוק החיזוק – החשיבות בהוצאתם לפועל של פרויקטים לחיזוק בתים משותפים הטעונים חיזוק ואשר הותרתם בלא חיזוק יש בה בכדי להוביל לסכנות ממשיות לדיירי הבית המשותף, כמו גם לציבור בכללותו. תכלית חוק החיזוק – כעולה מדברי ההסבר לחוק – היא לאפשר ביתר קלות הוצאתם לפועל של פרויקטים לחיזוק מבנים באמצעות הורדת את רף ההסכמה הדרוש על פי חוק המקרקעין לשם ביצוע עבודה ברכוש המשותף בנכס שהוא בית משותף, כאשר היא נעשית על פי היתר בניה שהוצא מכוח תכנית חיזוק. קרי המטרה אותה ביקש המחוקק להגשים באמצעות חוק החיזוק היא הקלה על ביצוע פרויקטים של חיזוק על ידי הפחתת כוחו של המיעוט ונטילת זכות הווטו שלו להחלטות הנוגעות לרכוש המשותף שעניינן ביצוע עבודות חיזוק (ראו בדומה פסק הדין בעניין עטיה בסעיף 11). כך, בעניין שומרוני, נקבע על ידי בית המשפט העליון בסעיף 21 לפסק הדין:
"כאמור, עידוד הדיירים לבצע עבודות חיזוק מכוח תמ"א 38 באה לידי ביטוי בקביעת הסדרים המפחיתים את הרוב הדרוש בחוק המקרקעין לקבלת החלטה בנוגע לביצוע עבודות ברכוש המשותף. הסדרים אלו נועדו למנוע מצב שבו "דייר סרבן" יכשיל ביצוע של עבודות מכוח תמ"א 38, שיש בהן כדי להטיב עם יתר הדיירים בבניין ועם החברה בכללותה. באופן ספציפי יותר, מטרתו של ההסדר שנקבע בסעיף 5 לחוק הנוגע להוספת דירה או דירות חדשות היא "למנוע מצב שבו, בשל התנגדות לא מוצדקת מצד בעל דירה אחת או יותר, לא יהיה ניתן לנצל את זכויות הבניה על פי תוכנית החיזוק ובכך תימנע האפשרות להשיג את המקורות הכספיים הדרושים לחיזוק הבית" (ראו: הצעת חוק החיזוק, בעמ' 704)...".
מהאמור צא ולמד – על חשיבותם של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה - אין חולק ובהתאמה לכך, מקום בו עומד החיזוק כאינטרס אל מול זכות הקניין, ברי כי המחוקק אמר דברו מפורשות וזו האחרונה תיסוג אל מול האינטרס והצורך הגלומים בחיזוק המבנים. מתוך תכליתו זו של החוק, ניתן לחלץ כלל ראשון ובהתאם לו, הוראות סעיף 3 יחולו מקום בו העבודות ברכוש המשותף קשורות באופן אינהרנטי לחיזוק.
על כלל זה, ניתן לטעמי להוסיף כלל חלופי נוסף, שהוא נגזרת של עקרונות הסבירות אשר יש להחיל על פרשנות הוראות חוק החיזוק, במיוחד בשים לב לכך שבמרכז הדיון עסקינן בזכויות של בעלי דירות בבית משותף ברכוש המשותף – ולפיו, העבודות ברכוש המשותף תתאפשרנה גם כשאינן קשורות באופן אינהרנטי לחיזוק ובלבד שמדובר בעבודות שאינן משנות באופן מהותי את הרכוש המשותף קרי - התמורה והשינוי הנובעים מהן אינם משמעותיים באופן יחסי והיקפיהן שוליים יחסית לעבודות החיזוק המבוצעות באותו פרויקט.