מבלי לגרוע מהאמור, טוענים המערערים כי ממילא שיתוף החניון לשתי החלקות אינו מהווה חלק אינטגרלי מהחיזוק ומתמ"א 38 ומשכך, הוא טעון הסכמה של 100% מבעלי הדירות.
13. זאת ועוד, באופן הקשור לטענתם ולפיה ניתן היה לקיים את הפרויקט גם תוך הפרדת החניון לשני הבתים המשותפים – טוענים המערערים כי שגתה המפקחת גם בהחלטתה במסגרתה דחתה את בקשתם לצרף חוות דעת קונסטרוקטור מטעמם. לטענת המערערים לא הייתה הצדקה לדחות את הבקשה בהינתן שזו הוגשה זמן מספיק קודם לישיבת ההוכחות, באופן שאפשר למשיבים ללמוד אותה. זאת ועוד, נטען כי ממילא נקבעה ישיבת הוכחות נוספת אשר בפרק הזמן עד אליה (כחודש ומחצה), היה די על מנת לאפשר למשיבים ללמוד את חוות הדעת ולהיערך לה. לטענת המערערים, בהחלטתה זו לא אפשרה המפקחת למערערים מיצוי יומם המלא בפניה וזאת הגם סמכותה בהתאם לדין, לסטות מסדרי הדיון על מנת להגיע לחקר האמת. בכלל כך, טוענים המערערים כי חוות הדעת שביקשו להגיש תומכת בטענתם ולפיה ניתן היה לבצע את פרויקט תמ"א 38 באופן נפרד לשני הבתים המשותפים ומשכך לטענתם, משלא אפשרה המפקחת הגשת חוות דעת זו, נפגעה זכותם למיצוי יומם בדיון.
14. אשר להצמדת החצרות לדירות הקרקע טוענים המערערים כי בשונה מהצמדת רכוש משותף לצורך הרחבת דירה כאמור בסעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין, חוק החיזוק אינו מאפשר הצמדה לדירות קיימות בבית משותף ללא הסכמת כלל בעלי הדירות. בנוגע להצמדה כאמור מוצאים המערערים להוסיף ולהבהיר כי במקרה דנן הגריעה אשר מבוקש לעשות מהרכוש המשותף בבניין לצורך הצמדתו לדירות הקרקע בבניין, לא נועדה לשם בניית דירות חדשות או הרחבת הדירות לצורך פרויקט חיזוק הבניין, אלא על מנת להעניק חצר פרטית לדירות הקרקע ומשכך, נטען כי אינה בסמכות המפקחת במסגרת חוק החיזוק. המערערים מוסיפים ומדגישים כי המפקחת עצמה קבעה שהצמדת החצרות היא חלף המרפסות המוצמדות לדירות העליונות, קרי היא חלק מה"איזון" בתמורות לדירות. אלא שלטענת המערערים, מאזן כללי זה אינו חלק מעבודות החיזוק ומשכך, טוענים המערערים כי נושא זה אינו בסמכות המפקחת ללא הסכמת 100% מהבעלים. מבלי לגרוע מהאמור נטען כי הצמדה בשיעור כפי שנקבעה על ידי המפקחת גם אינה מאזנת נכונה בין הזכויות וזאת, בשים לב לכך ששטחן של דירות הקרקע הוא כמחצית משטח דירות המערערים ולמרות זאת, התוספת לה הם זכאים זהה אבסולוטית לזו שמקבלים המערערים. נטען כי בנסיבות אלו, מדובר בחוסר איזון כפול הן הואיל ודירות אלו מקבלות תוספת הגדולה יחסית לשטחן והן הואיל ובעת רישום התוספת יגדל בהתאמה חלקן ברכוש המשותף וזאת, בין היתר, על חשבון חלקם של המערערים.