109. לצד טענות אלה ארבע איי חולקת על גישתה של ועדת המכרזים המנתקת בין מעשי המרמה שבוצעו במתקן ההתפלה שורק א' לבין IDE והאצ'יסון בקביעה כי לא ידעו כביכול שהנתונים כוזבים ולכן לא תיקנו אותם גם לאחר חשיפת הפרשה. עמדתה היא כי אין יסוד לקביעה שבעלי המניות של חברות ההקמה וההפעלה של מתקן שורק א' לא ידעו על הנתונים, שכן גם אם כך, הרי שהמסקנה הנובעת מגישה זו היא כי מתחת לאפם של הדירקטורים ובעלי המניות החליטה הנהלת המתקן, ליהנות לבדה מפעולה תרמיתית ומפרה ויישמה אותה, תוך שהיא מסתירה את מעשיה מהדירקטוריון ומבעלי המניות והכל כדי להגדיל את רווחי בעלי המניות. לטענת ארבע איי מדובר בתזה בלתי סבירה בעליל ומכל
--- סוף עמוד 28 ---
מקום, גם אם ניתן להניח כי היתממות כזו היא במקומה הדבר משליך על דרך פעולתן של IDE והאצ'יסון. חוסר המודעות, גם אם היה, אינו נותן מענה לכך שהנתונים הכוזבים הונחו לפני ועדת המכרזים לאחר שהמידע היה ידוע.
110. ארבע איי מדגישה בטיעוניה בכתב ובעל-פה כי היא איננה מבקשת לתקוף במסגרת הליך זה את המסקנות והממצאים של ועדת אדירי, אף שהיא חולקת עליהם ולדעתה הם שגוים אלא מתמקדת באימוץ ממצאים אלה על-ידי ועדת המכרזים ובחוסר הסבירות הקיצוני של החלטת ועדת המכרזים להכשירן.
111. ארבע איי טוענת כי החובה לפסול את הצעותיהן של ש.מ.ש. ומרליון אינה נובעת רק מהנימוקים הפרטניים הנוגעים לתנאי המכרז ולדיני המכרזים אלא גם מנקודת מבט רחבה, תוך ציפייה שוועדת המכרזים תשאל את עצמה האם מדינת ישראל צריכה להמשיך לעשות עסקים עם חברות שאין ספק שהרוויחו עשרות מיליוני שקלים ממעשי מרמה שנעשו כלפי המדינה במהלך ביצועו של הסכם שנחתם עמן מכוח מכרז קודם באותו עניין.
112. הימנעות ועדת המכרזים מבחינת היבט זה של החלטתה היא לעמדתה של ארבע איי בגדר פגם חמור בדיוניה ובהחלטתה, ומדובר בחוסר סבירות קיצוני. עו"ד ג' ארדינסט, בא-כוחה של ארבע איי הכתיר את ההחלטה כסמל של צרות מוחין, ציניות, צביעות וחוסר סבירות, שמביא לכך שמי שהונה את המדינה, נתפס בשל חוסר מזל, זוכה בהליך מזורז למירוק חטאים, להשתתף ולזכות במכרז, שכן ההצעה הזולה במכרז תכשיר כל שרץ כהגדרתו (עמ' 1, ש' 25-28).
113. ארבע איי נסמכת לא רק על הוראות המכרז אלא גם על תקנה 22 לתקנות חובת המכרזים. לטענת ארבע איי הדיון שערכה ועדת המכרזים בהקשר לכך היה חסר ושטחי, תוך הסתמכות לקויה על הפסיקה, ומבלי שניתן המשקל הראוי לאחריות של בעלי המניות בחברות הזכיין והמפעיל במתקן שורק א' למעשי המרמה וההונאה שנעשו, והכל במטרה לאפשר קבלתה של הצעה זולה.