--- סוף עמוד 31 ---
לייחס ל-IDE והאצ'יסון חוסר אמינות בעקבות אירועי מתקן שורק א', ואין מקום לפסול את ש.מ.ש. ומרליון מלהשתתף במכרז.
121. נוסף על כך, ועדת המכרזים סבורה כי גם אם היה מוכח כי IDE והאצ'יסון היו מודעות לאירועי שורק א', אין הדבר מביא באופן אוטומטי לפסילת ההצעות, שכן היה מקום לבדוק האם אותו ניסיון רע רלוונטי למכרז הנוכחי, האם ננקטו פעולות למניעת ההישנות של מקרים כאלה, מהו הפגם שנפל אצל המציע ועוד.
122. ועדת המכרזים מסתייגת מהטענות, לפיהן הקביעה ש-IDE והאצ'יסון לא היו מודעות ל"נוהל דיגום בוקר" הוכתבה מראש, מבלי שיש כל תימוכין לטענה המטילה דופי בוועדה ציבורית, בראשות מנכ"ל משרד ממשלתי ואנשי מקצוע בכירים בשירות הציבורי. כך גם לא מצאה ועדת המכרזים יסוד לטענות כי היה על בעלי המניות והדירקטורים לחשוד על קיומו של "נוהל דיגום בוקר" בשל הנתונים הכספיים ונתוני צריכת האנרגיה. הוועדה נסמכה על חוות הדעת שנמסרו לה והגיעה למסקנה כי לא ניתן היה לעשות כן.
123. לדעתה של ועדת המכרזים אין לפסול את ההצעות מחמת הכללת נתונים כוזבים שכן בעת הגשת הפנייה למיון המוקדם הנתונים לא היו כוזבים וכפי שנקבע על ידי ועדת אדירי IDE והאצ'יסון לא היו מודעות לכך שנתוני הכלורידים אינם נכונים. בנוסף הדרישה הייתה לציין את "נתוני התכנון" ולא את נתוני הפקת המים בפועל, ומכל מקום תיקון רמת הכלורידים לא היה משנה דבר, ואין מדובר בפגם שיש בו להביא לפסילת ההצעות.
124. ועדת המכרזים לא מצאה ממש בטענות לפגיעה באמון הציבור ובאמונם של משקיעים זרים. דעתה היא שההיפך הוא הנכון וכי ההחלטות שהתקבלו היו בשום שכל, לאחר בחינה עובדתית, משפטית ומקצועית מלאה תוך שקילה נקייה ואובייקטיבית של טובת הציבור. ועדת המכרזים אף אינה רואה מקום לטענה כי הרווחים שהפיקו IDE והאצ'יסון אפשרו להן להציע הצעות נמוכות יותר. היא סבורה כי מדובר בטענה שאינה נכונה לגופה, ובהאשמה חסרת בסיס.
עיקרי טענות ש.מ.ש. ומרליון
125. מרליון טוענת כי ועדת המכרזים הייתה רשאית להסתמך על דו"ח ועדת אדירי כתשתית עובדתית להחלטה, נוכח הרכבה של ועדת אדירי, תהליך העבודה של ועדת אדירי וההסברים שוועדת המכרזים קיבלה לגבי ממצאי ועדת אדירי. בנוסף מרליון טוענת כי הדיון בפני ועדת המכרזים היה ממצה ועלו בו כל השיקולים הרלבנטיים תוך שהיא מפנה למכלול מרכיבי הדיון שהתנהל, הנושאים שנדונו בו והליך גיבוש המסקנות.