פסקי דין

עתמ (י-ם) 39447-01-20 ארבע איי התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות המים - חלק 43

10 מאי 2020
הדפסה

189. בנוסף שניהם הרגולטורים של מתקני ההתפלה והצבתם בוועדה שאמורה לבחון את מושאי הפיקוח שלהם היא בעייתית ומציבה אותם בניגוד עניינים אינהרנטי. ארבע איי מוסיפה כי לא מתקבל על הדעת לאחר שמרמלשטיין וגיל פוטרים את הדירקטוריון ובעלי המניות מ-IDE והאצ'יסון מאחריות (בכובעם כחברי ועדת אדירי), הם יקבלו החלטות אובייקטיביות בקשר לאותם גופים בכובעם כחברי ועדת המכרזים.

--- סוף עמוד 45 ---

עיקרי טענות המדינה והמשיבות האחרות

190. ועדת המכרזים טוענת כי אין לקבל את הגישה שרגולטור רשאי לעסוק בעניינים הנתונים לפיקוחו רק בדרך שגרה, אף אם מתברר שהגוף עליו הוא מפקח כשל – עליו למשוך ידיו מבירור העניינים. היא סבורה כי מדובר בטענה מופרכת וכשם שהמפקח על הבנקים בוחן בנק שמסר דיווחים שגויים, כך גם גורמי המקצוע בתחום ההתפלה. מעורבותם של עובדי מדינה בכירים הבקיאים בתחומים אלה היא חיובית לא שלילית.

191. אף מרליון סבורה כי אין בטענה ממש. היא מפנה לכך שעל ארבע איי לעמוד בנטל ראיה מוגבר אך למעשה היא לא מביאה ולו בדל ראיה , לקיום שיקולים זרים, וכל טענותיה הן השערות חסרות בסיס. מטרותיה של ועדת המכרזים וועדת אדירי דומות זו לזו, כולן אמונות על דאגה לאינטרס הציבורי ולמשק המים ואין סתירה בין האינטרסים והתפקידים של גופים אלו. דווקא ראוי ורצוי כי גורמי המקצוע הבכירים והבקיאים הם שידונו בשאלות מתחומים מקצועיים.

192. ש.מ.ש. מוסיפה כי אין כל ניגוד עניינים בין תפקידם של מרמלשטיין וגיל בוועדת המכרזים לבין תפקידם בוועדת אדירי, שכן תכליותיהן של שתי הוועדות אינן סותרות אלא משלימות האחת את השנייה.

דיון והכרעה

193. לא מצאתי יסוד לטענת ניגוד העניינים. ההוראה העוסקת בניגוד עניינים קבועה בתקנה 10(ג') לתקנות חובת המכרזים קובעת כי:

"היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, או ליועץ או לחבר ועדת משנה ענין אישי או מוסדי בנושא הנדון בועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא;

לענין זה –

"קרוב" – בן זוג, אח, הורה, צאצא, וכן הורה או בן-זוג של כל אחד מאלה;

"בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968."

194. ההוראה מתייחסת לשני הסוגים של ניגוד עניינים – ניגוד העניינים האישי וניגוד העניינים המוסדי. במקרה שלפנינו אין המדובר בטענה לניגוד עניינים אישי אלא לניגוד עניינים מוסדי. ניגוד העניינים המוסדי חל מקום בו עובד הציבור מצוי במצב של ניגוד עניינים בין שני אינטרסים שלטוניים, אשר על שניהם הוא מופקד (בג"ץ 531/79 "סיעת הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה, פ''ד לד(2) 566, 572 (1980)).

עמוד הקודם1...4243
44...65עמוד הבא