251. מהלך הדברים בא למנוע גם את מה שארבע איי מלינה עליו בעתירתה ובטיעוניה, סנוור מהצעה כספית כזו או אחרת, שכן השלב שבו מועלית ההצעה הכספית הוא השלב השני, לאחר שבחינת תנאי הסף נעשית במנותק מבחינת טיב ההצעה. בעניין זה התרעם עו"ד חורש, בא-כוחה של ש.מ.ש. מעצם העלאת האפשרות שהוועדה בחרה בשלב הראשון על פי הצעת המחיר, באחת מהשאלות שהעלה בית המשפט במהלך הדיון. יובהר, אין כל טענה כי כך אכן אירע במקרה זה, אלא המטרה של הפרדת השלבים בהליך המכרזי לשלב הבוחן עמידה בתנאי סף ואיכות לשלב הכולל את בחינת הצעות המחיר נועדה למנוע את החשש כי בשל "סינוור" מהצעת מחיר זולה נבחרה מציעה ונפסלה אחרת, וכן להבטיח שצדדים נוספים למכרז לא יחושו שכך נעשה.
252. IDE, שמודעת טוב יותר מכל אחד אחר לחלקה של האצ'יסון במתקן שורק א', עיינה במסמכים ביום 31.12.18 ופנתה, כבר אז תוך שיהוי, ביום 4.3.19, לוועדת המכרזים וטענה לפניה באשר לניסיונה של האצ'יסון במתקן שורק א'.
253. אלא ש-IDE או ש.מ.ש. לא נענו לבקשה להמציא מסמכים התומכים בטענות, ולאחר שניתנה ביום 16.4.19 החלטתה הראשונה של ועדת המכרזים בעניין זה, החליטו להימנע מנקיטת כל פעולה, ונימוקיהן עמן. ברי כי לא הייתה כל מניעה להמציא לוועדת המכרזים מסמכים נוספים התומכים בטענה, להצטייד בחוות דעת (כפי שצורפה בשלב מאוחר יותר חוות דעתו של מר טנא), ולתקוף את ההחלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים בטרם התקדם המכרז וניתנת החלטה על זהותן של המציעות העוברות לשלב הבא. את הטענות של ש.מ.ש. לכך שהמסמכים הומצאו לה רק בשלב מאוחר יותר אין לקבל שכן ש.מ.ש. הייתה יכולה לפעול לקבלת המסמכים, ובמידת הצורך לפנות בעתירה ככל שאלה אינם נמסרים לה בשלב המוקדם, ובטרם הגשת ההצעות.
--- סוף עמוד 58 ---
254. אף בעת שהעתירה הראשונה הוגשה ענין זה לא הועלה. רק בשלב מאוחר יותר, עם התקדמות הליכי המכרז ולאחר ההחלטה החוזרת על בחירה בהצעותיהן של ש.מ.ש. ומרליון כעולות לשלב הבא "התעוררה" ש.מ.ש. והעלתה שוב את טענתה. לדידי המדובר בשיהוי מובהק, שדי בו כדי להביא לדחיית הטענה וכפועל יוצא מכך לדחיית העתירה מצדה של ש.מ.ש..
255. העיקרון המנחה בכל הנוגע לשיהוי, הן בעתירות המוגשות לבית המשפט הגבוה לצדק והן בעתירות מנהליות, הוא כי יש לאזן בין מידת הפגיעה באינטרסים של בעלי הדין השונים בעקבות קבלת העתירה או דחייתה בנקודת הזמן הנבחנת. בהתאם לרציונל זה, עשויה עתירה להיות מוגשת באיחור ניכר ולא להיחשב כזו שהוגשה תוך שיהוי, בעוד אחרת שהוגשה תוך פרק זמן קצר יותר מגמר הפעולה המנהלית, תידחה על הסף בעילה זו. מדובר בשאלה נסיבתית שתוכרע לפי עובדותיו המשתנות של כל מקרה וכנגזרת של האינטרסים העומדים על הפרק.