256. במסגרת איזון זה ישקלו מחד גיסא האינטרס של העותר בבירור הסכסוך שעמד ביסוד הגשת העתירה, ומאידך גיסא האינטרסים של הרשות המנהלית או של צדדים שלישיים, שחלוף הזמן והמצג האובייקטיבי שנוצר הביאו גם אותם לבצע פעולות שונות על יסוד ההנחה שההחלטה הנתקפת תוסיף לעמוד.
257. אינטרס נוסף שיש לשקול בעת בחינת טענה לשיהוי הוא האינטרס הציבורי הרחב. היבט אחד של אינטרס זה עניינו בשלטון החוק ובשאלה עד כמה עלול זה להיפגע אם תתקבל טענת השיהוי והעתירה תידחה. היבט אחר של אינטרס הציבור מתמקד בתכלית בדבר זירוז ההליכים שבבסיסה הרצון להגיע להכרעה מהירה במחלוקת שבין האזרח לבין הרשות המנהלית, לפזר את הערפל המשפטי ולהשיג ודאות (בג"ץ 281/11 ראש מועצת בית איכסא נ' שר הביטחון, פסקאות 12-13 וההפניות שם (6.9.2011) (להלן: עניין בית איכסא)).
258. כאמור, יש לבחון שלושה יסודות: "היסוד הראשון הינו 'השיהוי הסובייקטיבי', קרי, האם יש בהתנהגות העותרים כדי לרמז על כך שוויתרו על זכויותיהם. היסוד השני הינו 'השיהוי האובייקטיבי', במסגרתו נבדקת הפגיעה באינטרסים ראויים של הרשות הציבורית או של צדדים שלישיים. היסוד השלישי עניינו במידת הפגיעה בשלטון החוק שיש במעשי הרשות, נשוא העתירה" (עע"מ 3874/02 עיריית חדרה נ' חברת שיקרצ'י תעשיות (1995) בע"מ, פ"ד נח(5) 877, 884 (2004), בר"מ 5793/06 ד"ר ח'אלד דיאב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת, פסקה 12 (20.9.2006), בג"ץ 6422/10 יחיא אשתר נ' משרד החקלאות, פסקה 6 (21.11.2010)).
--- סוף עמוד 59 ---
259. באשר לשיהוי הסובייקטיבי, השאלה הנשאלת היא אם יש באיחור הניכר בהגשת העתירה כדי ליצור חזקה ראייתית לוויתור מצד העותר על זכותו לפנות לערכאות. אפילו נוצרה חזקה ראייתית כאמור – אין מדובר בחזקה חלוטה, ובידי העותר לסתור את המצג האובייקטיבי בדבר ויתור שנוצר בעקבות השיהוי בהגשת העתירה אם יביא ראיות שיספקו הסבר או הצדקה לשיהוי.
260. לעומת השיהוי הסובייקטיבי, מתמקדת בחינתו של השיהוי האובייקטיבי באפשרות הפגיעה באינטרסים של הרשות המנהלית ושל צדדים שלישיים הנוגעים בדבר כתוצאה מהתערבות שיפוטית, שעה שחלף פרק זמן ניכר ממועד קבלת ההחלטה המנהלית, וכן בשינוי שחל במצב בשטח.
261. אם שני יסודותיו הראשוניים של השיהוי התקיימו, יש להעמיד כנגדם את מידת הפגיעה הנטענת בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי בשל דחיית העתירה בגין שיהוי. יסוד זה נותן ביטוי, בין היתר לעיקרון שלפיו בית המשפט לא ייתן ידו לפגיעה קשה בשלטון החוק, אפילו הוגשה העתירה בשיהוי שפגע באינטרסים מוגנים (עניין בית איכסא, פסקה 14 וההפניות שם).