זאת, הן בנוגע לטענה בדבר הפרת צווי דיספוזיציה והן בנוגע לעניינים נוספים אשר עלו מפסק הדין וכן נקבע כי טענותיו של הנתבע שמורות לו, ולכן התובע מטעה בהציגו מצג כי נקבע שהנתבע הפר צווים שיפוטיים.
25. באשר לטענה בדבר ביצוע פעולות כספיות אסורות, ובפרט הטענה כי הנתבע החזיק המחאות מבלי להפקידן, נטען כי מדובר בהמחאות דחויות אשר טרם הגיע המועד להפקידן או באי הפקדת המחאות של דיירים, לנוכח החשש שהיה באותה עת, כי לא ניתן יהיה לקדם ולהשלים את הפרויקט וכי בכל מקרה, משרד רואה החשבון ערך בדיקה מעמיקה בעניין זה ולא מצא פגם.
בנוגע לריבוי מספר חשבונות בנקים לפרויקט, נטען כי אין מדובר בחשבונות פרטיים אלא בחשבונות שנפתחו בידיעת ועדת הביקורת ושימשו את קופת הנאמנות, ובכל מקרה כל החשבונות הופיעו בדו"חות הכספיים כחשבונות של החברה.
באשר לטענה כי לא הופקו קבלות על תקבולים, נטען כי הנתבע הפיק קבלות על התקבולים אשר קיבל, אם כי לא חשבוניות מס בשל העובדה שניהל קופת נאמנות עבור הדיירים, אך בשל חלוף הזמן קיים קושי לאתרן וכי בכל מקרה משרד רואה החשבון בדק את העניין ולא מצא פגם.
בנוגע לטענה בדבר אי העברת יתרות כספים משנה לשנה ואי התאמות בין יתרות הבנק ליתרות בספרים, נטען כי אלה בוצעו על פי כללי החשבונאות המקובלים על ידי רואה חשבון ומנהל חשבונות ואם נפל פגם באופן הגשת הדו"חות, הרי שיש להפנות את השאלה ולקבל את ההסבר, ממערך הנהלת החשבונות.
26. באשר לטענות הזדון המיוחסות לנתבע, נטען כי פורטו כל המשיכות אשר בוצעו על ידו בדיווחים, בדו"חות הכספיים ובמאזני הבוחן אשר הוגשו מטעמו, כך שברור שלא פעל במחשכים או בזדון, כאשר כל הטענות המופיעות בבקשה לחיוב אישי ובחוו"ד אביגל הנלווה לה, בדבר משיכת כספים שלא כדין, נסמכות כולן על דיווחים אלה שהוצאו מהנהלת החשבונות, אשר עמדו לביקורת מדוקדקת ורציפה של וועדת הביקורת ומשרד רואי החשבון אשר ליווה את הפרויקט ומלבדם התובע לא הציג בדל ראיה נוסף באשר למשיכות כספים שלא כדין.
עוד נטען כי הנתבע כלל לא קיבל שכר טרחה, כפי שטוען התובע, אלא מדובר בהחזר הוצאות פירוק, ובהתאם להסכמה שהושגה עם משרד כונס הנכסים הרשמי, עם עו"ד קיבולוביץ ז"ל, ולאחר מכן בהתאם להוראות בית המשפט, במסגרת החלטת בית המשפט בהליך 1613/97 מיום 6.1.1998 (להלן: החלטת לויט), בידיעתה של ועדת הביקורת, לאחר שהנתבע שילם את כל הוצאות הפירוק מכיסו הפרטי, החל ממינויו ועד לשנת 1996.