כך גם העיד כי ההנחיה הייתה "לעבוד מחר בבוקר כקופה סגורה כנאמנות" (36), כי חוות הדעת הייתה אמורה לחול גם רטרואקטיבית וכי ההחלטה לפעול כ-"נאמנות" היא ההחלטה השמרנית הכי בטוחה והכי פחות "נועצת עיניים" בעיני השלטונות. עם זאת אישר כי לא היה מסכים לעבוד עם מפרק אשר לא היה פונה לקבל אישור מבית המשפט וכי לכל הפחות הוא היה יוזם פניה לשלטונות המס (40) וכי אכן לא ניתן אישור לפעילות , לא מבית המשפט ולא משלטונות המס (57).
כמו כן, העיד כי רישום כנאמנות, בין היתר, נועד למנוע פתח לנוכלות מטעם אנשים שגבו מס תשומות ביתר כאשר הם גבו את המע"מ בעבר. כך גם כי למעשה הנתבע גבה מהדיירים את הסכומים כולל מע"מ והעביר את המכלול לקבלן וללא ניכוי מס תשומות. עוד נטען כי הגישה במשרד הייתה לא לתת יד לאפשרות להגיע להסדרים עם מע"מ של ביטול ואז לגבות מס תשומות ביתר, ולכן נוצרה האפשרות של רישום כנאמנות (52). כן הבהיר שהוא מתנגד לשומה שהוצאה על
--- סוף עמוד 21 ---
ידי מע"מ, והוא יכול היה להתמודד בצורה "איכותית" עם דרישה זו (79). כן הבהיר שלא נגרם כל חיסרון כיס לקופה בגין אי פתיחת תיק במע"מ (48) ושלא נגרם כל נזק כספי בשל אי ניכוי מס תשומות (80). כך גם לא מצא ממש בטענת היעדר ספר קופה בעת שהבדיקות מול הבנקים.
עוד העיד כי החשבונות המנויים בדו"ח הכספי הם חשבונות של החברה (9), כי הנחה את הנתבע לסגור את החשבונות על שם צדדי ג' ואף ציין כדוגמה את החשבון על שם יורי כהן (75), וכי פיצול החשבונות של הקופה ורישומם על שמות שאינם על שם החברה שבפירוק לא היה לרוחם של משרד רוה"ח (76).
כן העיד כי בתחילת שנות האלפיים משרד רוה"ח נאלצו, על אף שלא רצו שום קשר לסוגיה, לנסות ולגשר על הפערים בין הנתבע לבין ועדת הביקורת בניסיון לעשות סדר בהתנהלות בהקשר של החזר הוצאות, כיוון שלא הייתה החלטה סופית אם משיכותיו כשרות או לא (77), אך גם אז לכולם היה ברור כי הגורם המאשר הוא בית משפט של פירוק (64).
באשר לרישום פיקדון בזכות בסך 696,824 במאזן בוחן לשנת 2006, העיד שמעולם לא ראה רישום של פיקדון בזכות, כיוון שפיקדון צריך להיות נכס של הקופה (68).
41. טייר, מנהל החשבונות בחברה פירט בתצהירו כעדות ראשית (נ/16) כי הוא הבעלים של משרד הנותן שירותי הנהלת חשבונות וייעוץ מס ואף שימש כמרצה. במהלך 1999 התבקש על-ידי משרד רו"ח פרידמן לשמש כמנהל חשבונות בפרוייקט, כאשר עד לאותו מועד למיטב ידיעתו בוצע הנדרש על-ידי מנהל חשבונות מדלויט. כך גם הן הוא והן משרד דלויט ממשיכים בתפקידם גם תחת התובע. הוא משתמש בתוכנות מתקדמות ובניגוד לדו"חות של ויגננסקי ואביגל קיימת הנהלת חשבונות מלאה ושלמה למן שנת 1999. כך גם נמסר לו עוד טרם מינויו אודות חוות דעת ממשרד דלויט כי תיק הפירוק התנהל כחשבון נאמנות שמנוהל על ידי המפרק הנתבע עבור הדיירים כאנשים פרטיים ומשכך כלל אינם חייבים במע"מ. ואכן המשרד פיקח על עבודתו ומבלי הנחיה לפתיחת תיק במע"מ או שינוי מתכונת הנהלת החשבונות, וכנאמנות ללא דו"חות תקופתיים לרשויות המס.