66. כפי שפורט לעיל, נטען כי הנתבע טשטש את הנתונים ויצר פערי המידע באופן שלאף גורם מהימן לא הייתה דרך לגלות, או להבין מספרי הנהלת החשבונות מה למעשה עשה הנתבע.
בהתאם לאמור, ובהתחשב בעדויות כל המעורבים בשנים הרלוונטיות אשר הודו שלא ידעו, בסופו של יום, את כלל פעולות הנתבע ומשמעויותיהן, נטען כי לא הייתה דרך לדעת על מחדליו ומעשיו של הנתבע עד לחשיפת ממצאי ביקורת ויגננסקי בשנת 2007.
באשר למערך החשבונאי, נטען כי לא היה קיים או פעיל חלק מהשנים, וכי גם טייר וגם רו"ח פרידמן הבהירו באופן חד משמעי שהאחריות לניהול הכספי של הקופה היא של הנתבע בלבד וכן טענו שלא ביקרו את הנתבע ופעולותיו, אלא לכל היותר ביקרו את הנתונים בחומרי הנהלת החשבונות וטייר אף הודה שכלל לא הפעיל שיקול דעת.
באשר לכנ"ר, נטען כי רק בשנת 2006 התחיל לחשוד שמשהו אינו כשורה, בתקופה זו ניסו להפנות שאלות ולדרוש מסמכים מהנתבע ובתמורה קיבלו תשובות לא מספקות וחומרים חלקיים.
67. בקשר לוועדת הביקורת וועד הדיירים, נטען כי אלה לא תפקדו כגורם מבקר, אלא חברי וועדת הביקורת ראו עצמם כגוף שרק אמור לתת לנתבע המלצתו, תוך ציפייה שההחלטות יועברו לבדיקת הכנ"ר ובית המשפט של פירוק ומבחינת הצד הכספי, היו תחת הרושם שמנהל החשבונות ומשרד רוה"ח הם אלו שמבקרים את הפעילות, תוך שלוועדת הביקורת קיימת אפשרות להביע התנגדות או הסכמה לנעשה בטרם הדברים יועברו לשיקול הכנ"ר או בית המשפט. כן נטען כי הנתבע הסתיר מידע בעניין המשיכות מוועדת הביקורת והאינטרסים אשר עמדו לנגד עיניה לא היו לפקח על הפירוק כי אם לקדם את הבנייה מהר ככל הניתן.
כן נטען כי הנתבע יצר תחושת מלכוד, מצד אחד הבטיח ללא הרף שהבנייה עומדת להסתיים ומצד שני טיפח את הרושם ששאילת שאלות או חיטוט בספרי החשבונות עלולים לגרום לעיכובים בפרויקט.
עוד נטען כי המניפולציה של הנתבע הייתה כה חזקה, עד שגם לאחר ממצאי רו"ח ויגננסקי עדיין חברי ועדת הביקורת וחלק גדול מרוכשי הדירות הגישו התנגדות להעברתו מתפקיד המפרק, רק מהחשש שמסירת הדירות תתאחר.
68. באשר לטענה כי לא נעשה לנתבע שימוע במסגרת הביקורות, נטען כי לאחר ניהול שלושה הליכים לפני שלוש ערכאות שיפוטיות שונות, הנתבע לא הביא שום ראיה חדשה אשר יכולה הייתה לסייע לבירור ממצאי הביקורות.
מעבר לכך, נטען כי רו"ח ויגננסקי והכנ"ר נתנו לנתבע את מלוא ההזדמנויות להשלים פערים, לספק חומרים ולתת התייחסותו לממצאים בטרם יוגשו לבית המשפט וכי הנתבע לא הציג מסמכים נוספים לאלו שצורפו לביקורת ואף למומחה מטעמו, וכך גם לאחר ניהול הליך ההוכחות בתיק דנן, ברור שהנתבע אינו מסוגל לענות לשאלות הפשוטות ביותר בנוגע לחומרי הנהלת החשבונות.