כך גם התבקש בית המשפט כי ככל ויורה על השבת ההוצאות בפועל, כי ההתחשבנות תיעשה במסגרת הדיון בבקשת שכר הטרחה שהגיש הנתבע, אשר תלויה ועומדת בתיק הפירוק ולחלופין להורות כי הסכומים ישולמו ללא ריבית.
91. באשר למשיכת הלוואות פרטיות, נטען כי סכומים אלו שולמו מחשבון הקבלן בלבד, וכך נרשמו בספרי החברה, ניתנו כמימון ביניים על חשבון החזר הוצאות והובאו בחשבון בתצהיר המשיכות של הנתבע.
כן נטען באשר למונח "הלוואה פרטית" כי התשלום שבוצע הנו למעשה הלוואה או מימון ביניים של הקבלן לנתבע בגין החזר הוצאותיו, אשר יוחזרו לחשבון הקבלן מקופת הפירוק, עם אישור ההוצאות וזו ככל הנראה הסיבה שתשלום זה מחשבון הקבלן נרשם כ-"הלוואה פרטית".
92. כך גם נטען כי רובן ככולן של הטענות "והסיפורים" כנגד הנתבע הן טענות אוירה בלבד שכן לא נדרש כל סעד בגינן.
כך, בנוגע לדו"חות הכספיים, נטען כי בהתאם לדין חובת בעל תפקיד כלפי בית המשפט היא להגיש דו"ח כספי של תקבולים ותשלומים בלבד, ואין כל חובה להגיש מאזן ואף התובע אישר כי בתקופת כהונתו לא הוכנו דו"חות לשנים 2015-2014 בשל העדר מקורות מימון בקופת הפירוק, כאשר התובע היה זה שרוקן את קופת הפירוק, לאחר שמשך ב-2014 סכום עתק, ובכך הותיר את הקופה ריקה ללא כסף להכנת הדו"חות הכספיים.
כן נטען כי החל משנת 1996, בה החלה גביית כספים, החלו לצאת דו"חות וזאת עד לשנת 2001, כאשר בשנת 2002 לא היו כספים בקופת הפירוק כדי לממן את הכנת הדו"חות הכספיים ורק בשנת 2008, לאחר הגשת דו"ח ויגננסקי, ובעקבות הדרישה שלו לקבלת דו"חות כספיים, בוצע תשלום לרוה"ח, אלא שאז הנתבע כבר הודח מתפקידו.
באשר לחשבונות פרטיים, "חשבון ייעודה", נטען כי בשנת 1998 כל הכספים שהופקדו בחשבונות היעודה הושבו לחברה, כולל הפרשי הצמדה וריבית, וכל מטרתם הייתה הבטחת התשלומים לספקים שונים שהביעו חשש לכספם.
באשר לקביעת רו"ח אביגל כי בנוסף לחשבונות היעודה, חלק מהחשבונות הרשומים בדו"חות הכספיים הם חשבונות פרטיים, נטען כי רוה"ח פרידמן שהכין את הדו"חות, הבהיר כי החשבונות המנויים בדו"ח הכספי הם חשבונות של החברה ואף נטען כי בנוגע לאחד החשבונות הנתבע צירף אסמכתא כי מדובר בחשבון של החברה.
באשר לטענה כי הנתבע ניהל חשבונות נאמנות רבים, נטען כי אלה נפתחו בהתאם להמלצה של ועדת הביקורת, הנושא נדון בועדת הביקורת וביום 30.12.1998 מוזגו לחשבון אחד. כן נטען כי אין