105. באשר לטענת הנתבע לשיהוי ונזק ראייתי, נטען כי מדובר בטענת סף אשר היה על הנתבע לטעון לה בהזדמנות הראשונה, כי הנטען בסעיפים לא מקיים את המבחנים לקבלת טענת שיהוי
--- סוף עמוד 52 ---
בדין האזרחי כגון התנהגות בלתי נאותה מצד התובע, וכי ההלכה קובעת שתביעה לא תידחה מחמת שיהוי אלא אם התמלאו התנאים המוקדמים לטענה וגם אם התמלאו, אם מאזן הצדק בין הצדדים והאינטרס הציבורי מצדיקים את הדחייה. נטען כי הנתבע לא רק שלא עמד בנטל, אלא ודאי ששיקולי הצדק והאינטרס הציבורי, אינם מצדיקים את דחיית התביעה מחמת שיהוי אלא להיפך.
כן נטען כי בתביעה הוכח שהנהלת חשבונות מסודרת צריכה להיות ברורה, פשוטה להבנה, מפורטת ונגישה בלחיצת כפתור, וכי הנתבע לא הפריך טענה זו, לא ניסה להביא מומחה שיאתגר אותה, ולא הביא הסבר הגיוני מדוע לא הייתה קיימת הנהלת חשבונות בזמן אמת בכל הביקורות שעבר.
לאור זאת, נטען כי טענותיו לגבי אופן הבדיקה של רו"ח אביגל, של התובע או של כל גורם אחר לא משנות את העובדה שחומרים לא היו בידיו, לא אז ולא היום. כך גם נטען כי הנתבע הוא זה שנמנע מהצגת ראיותיו ומהוכחת חפותו בזמן אמת וזאת עוד בהליכים שננקטו לבירור הבקשה להסרתו מתפקידו.
106. באשר לטענה כי הנתבע לא נצרך לקבלת אישור בית המשפט של פירוק כדי למשוך החזר הוצאות מהקופה, נטען כי זו נטענה לראשונה בסיכומים ולכן מהווה הרחבת חזית, וכי על הנתבע חלו הגבלות רבות בחוק כיצד לנהל את כספי הקופה תוך הפניה להחלטת בית המשפט של פירוק מיום 11.7.2007 בה נקבע כי חלה על הנתבע חובה מפורשת להגיש בקשה לבית המשפט, קודם משיכת סכום כלשהו מהקופה בגין שכר טרחה והחזרי הוצאות "ואין כל רשות או תוקף להחלטתו של אי-מי "להגיע להסכמות בעל-פה", וכי פרשנותו של הנתבע את החלטת לויט, לא יכולה להתקבל כאשר נוסח ההחלטה, בנסיבות העניין, מלמד על היפוכו של דבר.
107. באשר לטענת הנתבע לבדיקת רוה"ח אשר הפיק בסופה מכתב ביום 5.12.2002, נטען כי אין חולק שנעשתה בדיקה אך לא הוכח שועדת הביקורת ישבה עם רוה"ח והעירה הערות לטבלת אקסל כלשהי וכי שקיפות בנושא זה לא מהווה אינדיקציה לשקיפות בפעילות הכספית של הקופה בכללותה.
בנוגע לטענה שסכום התביעה חורג מהוראות בית המשפט, נטען כי מדובר בהרחבת חזית, כי בדיון מיום 14.6.2018 נטען כי הטענה מופיעה בכתב ההגנה והתגלה שלא כן וכי הנתבע לא הביא שום ראיה לכך.
כך גם נטען כי העובדה שבמקביל לניהול תיק זה התובע המשיך לפעול לקידום תיק הפירוק, לצמצום חובות החברה ולהגעה להסדרים אינה צריכה לעמוד לו לרועץ, מאחר וחלק מהחובות כלל לא היו באים לעולם לולא התנהלות הנתבע, כי מצבת חובות החברה תוארה בצורה שגויה, וכי נתוני חובות הקופה הוצגו כדי להראות שלקופה יש חובות ואין עסקינן בשאלה אם היו בזמנו של הנתבע או נגרמו בגללו.